חקירה הלכתית שנתעורר לי דרך לימוד הלכות נדה
כמדומה לי שישנם אנשים שמביאים את לוח הוסתות שלהם לרב פעם או פעמיים בשנה כדי לוודא שהכל כשורה ואם קבעה לה איזה וסת. הם עצמם פורשים כדין ביום ההפלגה האחרונה ובעונה בינונית וביום החודש אבל אינם מחשבים בעצמם חשבונות קביעות וסת.
מה קורה באם הרב מבחין שהאשה קבעה וסת לפני כמה חדשים ונתוודע להם שבעצם הם שימשו בזמן שהיה להם לפרוש לפי קביעות הוסת (למשל ראתה ג ניסן ג אייר ג סיון והיה להם לפרוש ג תמוז ג אב ג אלול ולמעשה ראתה אחר כך כט סיון כד תמוז כ אב באופן שכבר טבלה בליל ב אלול ושימשה ליל ב וליל ג אלול, או בוסת הדילוג ראתה ג ניסן ד אייר ה סיון ופירשו עונה בינונית והפלגה ולא ראתה ושימשו בליל ו תמוז, וכן בהפלגה ראתה ג פעמים כח ואחר כך הפליגה לל"ב ובפעם הבא שימשו בליל כח דסברו דכבר נעקר שלא ידעו שקבעה לכ"ח וצריך עקירה ג פעמים)
1) האם עברו בני הזוג על חיוב פרישה בעונה הסמוכה לוסת ?
2) אם נתעברה מביאה זו האם הולד הוי פגום ?
3) האם נכון לנהוג כן לכתחילה להביא הלוח לרב פעם פעמיים בשנה ?
תשובה:
שלום רב.
אין ספק שהם עברו על איסור של תשמיש בעונת הוסת. הולד אינו פגום כיון שלא היתה נדה באותה שעה [לדעת רוב הפוסקים דיני וסתות אינם אלא מדרבנן]. לכאורה כלל לא נכון כך לעשות, כל אדם חייב לדעת את חישובי הוסתות שלו באופן ברור מידי חודש בחודשו כדי שלא יבואו לידי תקלה חמורה כזו.
הצלחה רבה בלימודך.
תודה על התשובה הברןרה
בזה שהולד אינה פגום מצאתי כעין זה בשו"ת "קנה בשם" דבאיסור דרבנן אין פגם בולד (שם השאלה היתה בנאסרה מחמת דם בתולים)
אמנם נתקשיתי ממה שהמשנה ברורה בסימן ר"מ מחשיב תשמיש בתשעה באב או באבלות מבני תשע מידות כמו בני נידוי, ושם הוי גם כן איסור דרבנן ? ואולי יש חילוק בין איסור דרבנן בעצם לבין איסור דרבנן מחמת גזירה או הרחקה ? או שבני תשע מידות הוא סוג שונה של פגם ופגם זה הוא בכל תשמיש האסורה מדרבנן ? או שיש הסבר אחר בזה ?
אין ספק שבני תשע מידות זה פגם בפני עצמו ולא בגלל חומרת האיסור.
תשובתכם קצרה ויכולה להתפרש שרק מה שגילו לנו חז"ל הוי בני תשע מידות ולכן בני שנואה ודומיהן יש בהם פגם בני תשע מידות ובנולדו מביאה בעונת הוסת או בנאסרה מחמת דם בתולים או כתם וכדומה שהם איסור גמור מדרבנן ומ"מ אין בהם פגם בני תשע מידות, או שבכל ביאת איסור דרבנן יש פגם של בני תשע מידות ורק שזה לא פגם ממש כבני הנדה רק פגם מסוג קל יותר.
ולסיכום, בבא עליה בעונת הוסת ונתעברה האם יש בהנולד פגם בני תשע מידות אן לא ? וההסבר או המקור ?
בתודה רבה
יש שני סוגי פגם בולד, יש פגם הבא מחמת האיסור שבדבר, כמו לגבי בן הנדה, ויש פגם שנובע מחמת שהביאה נעשתה בדרך שאינה הגונה, דבר המוליד טבע רע בבנים, וזה בבני תשע מידות, אדם שבא על אשתו בעונת הוסת אין בו מאף אחד משני המינים הללו, שכן האיסור קל יותר ואינו יוצר פגם, והפגם הנובע מחמת הביאה שאינה נעשית בצורה הגונה אינו שייך כאן כלל.
השאר תגובה