שלום
האים דין זה לקבוע את המזוזה בטפח הסמוך לחוץ הוא דווקא לגבי הפתח הפתוח לרה"ר או שייך לכל פתחי הבית אפילו בפנים
תשובה:
זהו דין כללי בהלכות מזוזה, שההגדרה של מזוזת הפתח היא כל הטפח הסמוך לחלל הפתח, ולכן, כאשר לא ניתן לקבוע את המזוזה בפתח עצמו, ניתן לקובעה על גבי המזוזה [המשקוף בלשוננו] מבחוץ, ובלבד שלא ירחיק מחלל הפתח יותר מטפח.
אולם, יש לדעת, שלכתחילה יש לקבוע את המזוזה בתוך חלל הפתח ממש, ומה שהקילו לקובעה בטפח הסמוך מבחוץ, הוא רק בשעת הדחק שאי אפשר באופן אחר, כמו בדלתות אלומניום דקות שאין מקום למזוזה.
מקורות:
ראה שו"ע יו"ד סי' רפט סעי' ב, ושו"ת שבט הלוי ח"ב יו"ד סי' קנא, ובשיטות הפוסקים בזה ראה פתחי תשובה שם ס"ק ט, ויש שהורו שלא לברך על קביעתה באופן זה, כמבואר בס' מזוזות ביתך רפט סעי' ח. אולם, בס' חובת הדר פ"ח ח"ג אות ה כתב שלמנהג האשכנזים הנוהגים כרמ"א שם ניתן אף לברך על קביעתה. ונראה שיש להמנע כך משום שספק ברכות להקל.
שלום,
כוונתי לשאול על פסק השולחן ערוך יורה דעה הלכות מזוזה סימן רפה סעיף ב וז"ל "נתינתה בטפח החיצון" והוא ע"פ גמ' מנחות לג ע"ב "אמר רבא מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים מאי טעמא רבנן אמרי כדי שיפגע במזוזה מיד רב חנינא מסורא אמר כי היכי דתנטריה" ופירש רש"י "כי היכי דתנטריה. לכל הבית מן המזיקין".
והפירוש כפי מה שהבנתי הוא שאם חלל הפתח דהיינו עובי המשקוף/המזוזות הוא לדוגמא עבה ג' טפחים אומר רבא שלא ישים בטפח הפנימי או האמצעי אלא מצוה שיניחנה בטפח החיצון. ונתנו טעם כדי שיפגע במזוזה מיד או כי היכי דתנטריה. ואולי אין הני טעמי שייכים אלא לגבי הפתח הפתוח לרה"ר אבל בפתחים של חדר י הבית לא ?
אבל כיון שלא מצאתי מי שמחלק כן במפורש אז באתי לשאול לכם מה דעתכם בזה
עכשיו הבנתי את שאלתך. בשו"ת דברי יציב יו"ד סי קצא הביא מהגאון מגורליץ שחילק לענין זה בין פתח הבית לשאר פתחי החדרים הפנימיים מהטעם שהזכרת, אולם, מנהג העולם לקבוע תמיד בפתח החיצון, כמבואר בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' לו,ובדרכי חיים ושלום אות תתקסו, וכ"כ בשו"ת שאלת שלמה ח"ב סי' סז ובס' עלי דשא סי' כו עלה ה.
השאר תגובה