שלום רב
קודם כל תודה על נדיבותכם ועל כל התשובות
תזכו ותחיו אריכות ימים בטוב ובנעימים.
הנה שאלתי:
ביום שבת היינו בסעודת מצווה ובעל השמחה (המזמין) הסעודה(קייטרינג) הזמין
פלטות חשמלית כדת וכדין קודם שבת.
אחר התפילה ביום שבת וקודם שבאנו לסעוד, החשמל כבה.
בא גוי מאליו( מעצמו) שעובד אתו למזמין הסעודה
והדליק את החשמל והפלטות החשמליות.
השאלה היא האם מותר לנו במצב הזה לאכול
מהסעודה שבושלה על ידי גוי בביום שבת מלבד
האיסור של בישול גוי.
האם יהיה היתר (בגלל סעודת מצווה) אם המזמין סעודה
אומר לגוי להדליק.
תודה לכם
מימון.
תשובה:
שלום רב.
א. ראשית יש להבהיר, שבדרך כלל באופן שהזכרת אין איסור של בישול בשבת או בישול גוי, משום שהאוכל כבר היה מבושל קודם ו"אין בישול אחר בישול". אכן, אם האוכל התקרר כבר לגמרי יש שהחמירו שמאכלים לחים כמו מרק יש בהם איסור בישול למרות שכבר התבשלו קודם לכן.
ב. הבעייה שקיימת כאן היא איסור הנאה ממעשה שבת של גוי הנעשית עבור ישראל [הן ביחס להדלקת החשמל שכרוכה באיסור "מבעיר" והן ביחס לאיסור החזרת תבשיל בשבת על גבי האש – איסור "חזרה"].
בנוגע לאיסור זה הדין כך: אם התבשילים היו חמים עדיין וראויים לאכילה, אלא שלולי הדלקת החשמל היו מתקררים, נמצא שהדלקת החשמל לא השביחה אותם אלא רק מנעה מהם מלהתקרר, ואין כל איסור לאוכלם. אולם, אם המאכלים כבר היו קרים עד שאינם ראויים למאכל באופן זה [דין זה שייך בדרך כלל רק בחמין או מרק שמאוד לא נעים לאכול אותם קרים], יש להסירם מעל גבי האש ולהמתין עד שיצטננו כפי שהיו בתחילה קודם שבא הגוי ועשה את מלאכתו. אבל אם היו ראויים לאכול גם בהיותם קרים, כיון שהגוי עשה זאת מעצמו – מותר לאוכלם.
ג. אמירה לגוי מותרת רק לצורך מצוה דרבים. קשה לומר שאכילת החמין כאן היא מצוה דרבים, בטח היו בסעודה עוד מאכלים שניתן לאוכלם קרים ולשמוח בהם.
המברך יתברך בכפליים!
מקורות:
א. על איסור בישול בלח שהצטנן, ראה שו"ע ומשנ"ב סי' שיח סעי' ד.
ב. על הנאה ממעשה שבת שלא באה ממנו כל הנאה אלא מניעת הפסד, ראה שו"ע או"ח סי' רנז סעי' א, על פי הרמב"ן בשבת לט ע"ב, וע"ע חזון איש סי' לז ס"ק נז, שגם אם יש תוספת שבח מועטה שאינה משמעותית אין בכך כדי לאסור את התבשיל. על החיוב להמתין עד שהמאכלים יצטננו כבתחילה, ראה משנה ברורה סי' רנג ס"ק צו.
ג. עוד על אמירה לגוי להדליק פלטה חשמלית, ראה כאן.
