בהלכות לשון הרע: כתוב שאסור להסיק על ליקוי בהתנהגות של מישהו אחר אלא על יסוד מידע מכלי ראשון.
מה זה מידע מכלי ראשון ומה זה מידע מכלי שני?
באחד התנאים של דיבור לתועלת יש כלל שלעולם אסור להגזים.
ורשום "אסור לאדם להגזים או לשנות עובדות אפילו כשהוא מכוון לתועלת וכן אסור לו להשמיט פרטים המפחיתים מחומרת מעשיו של אדם",ואז רשום בסוגריים -" לעומת זאת- חייב אדם להשמיט פרטים נכונים המוסיפים על חומרת המעשה אם אפשר להשיג את התוצאה הרצויה גם בלעדיהם"- לא הבנתי לכאורה יש פה סתירה מצד אחד אסור להשמיט פרטים,ומצד שני צריך להשמיט פרטים מה החילוק בדיוק?
תשובה:
שלום רב.
החילוק בין כלי ראשון לכלי שני הוא פשוט מאוד, דבר שראיתי אתה עצמך בעיניך אתה מוסמך וראוי לספר אותו, אולם, דבר ששמעת מפי אדם אחר, אין אתה רשאי להאמין לו, וממילא לא תוכל להשתמש במידע זה הלאה.
בנוגע להשמטת פרטים הכלל ברור: כיון שאסור לספר לשון הרע אלא לתועלת, אין להשמיט פרטים הנצרכים לקיומה של אותה תועלת, אולם פרטים שניתן לוותר עליהם ואינם נצרכים לאותה תועלת, חובה להשמיטם.
