כלה שברה את שתי ידיה שבועיים לפני חתונתה, היא מגובסת בכפות ידיה.
האם יש מקום להתיר לה לקיים את חתונתה בזמן ולטבול במצב כזה או שאין ברירה וצריך לדחות את החתונה. (מדובר בכלה מחו"ל שרמתה הדתית קלושה, ספק גדול אם תשמור בהמשך על טהרת המשפחה).
תשובה:
שלום רב.
בענין זה נחלקו הדעות, להלכה, הורה הגרי"ש אלישיב להחמיר בדבר אלא אם כן עלול הדבר לבוא לידי מכשול וכמו במקרה שציינת בשאלתך באשה שרמתה הדתית קלושה או בעלת תשובה שזה מקרוב באה ויש חשש שיקשה עליה להמנע מכך, ולכן נראה שבנידון שלך יש להקל.
מקורות:
בשו"ע יו"ד סי' קצח סעי' י כתב: "רטיה שעל גבי המכה חוצצת". ובטעם הדבר כתב הסדרי טהרה שם, שהואיל ואדם מקפיד להסיר רטייה זו ואינו חפץ בה, היא אינה בטלה לגופו וככל "מיעוט המקפיד" שחוצץ מדרבנן.ואף שעתה היא נצרכת לאותה רטייה ואינו רוצה להסירה, כיון שסופה להסירה לאחר זמן נחשב הדבר שאינה מעונינת בה לענין זה, וכ"כ בשו"ת צמח צדק סי' קנח.
אולם, בשו"ת רעק"א סי' ס כתב בשם החוות דעת, שהואיל ועתה בזמן הטבילה האשה מעונינת ברטייה זו לפי שהיא נצרכת לה לרפואתה, נחשב הדבר כ"מיעוט שאינו מקפיד" ואין היא חוצצת בטבילתה. לדעתם, לא אסר השולחן ערוך אלא ברטייה שמחליפים אותה בכל יום, או בכזו שאדם אינו מקפיד שתהיה עליו כל הזמן.
להלכה, ראה בשו"ת כתב סופר יו"ד סי' צא שנחלקו בזה גדולי הזמן וקשה להתיר, אולם, בשו"ת דברי חיים ח"ה סי' סה הפליג בהיתר זה וכתב שבחינם החמירו בזה חלק מן הפוסקים, ודבריו הובאו בס' דעת תורה למהרש"ם יו"ד שם וכן פסק בשו"ת נודע ביהודה סי' קלה.
ולמעשה, הוראת הגרי"ש אלישיב להחמיר בכך מלבד במקרים הנ"ל, שיש לסמוך בהם על דעת כל אותם שהקילו.
