הרבנים שליט"א חברי בית ההוראה
שלום רב.
ארצה לשאול מספר שאלות בנוגע אל הלכות לשון הרע. אתנצל מראש על הכמות הרבה של השאלות, אולם מכיוון שרובן בנושא- שההקפדה שלי עליו חדשה יחסית אודה לכם מאד למענה עליו.
1) מהו בדיוק הגדר ההלכתי לאי ידיעת זהות האדם עליו מדברים לשה"ר? האם לדוגמא דברי לשון הרע הנאמרים על אדם כולל הזכרת שמו – כאשר הסיכויים לכך שהשומעים ידעו במי מדובר (כאדם ולא כ"שם") שואף לאפס? או למשל, האם מותר לי לקבל לשון הרע כשאר אומרים לי שמדובר על חתנו של אחד מגדולי הדור (שאני יודע את שמו), כאשר איני יודע במי מדובר (כלומר, מיהו החתן)?
2) האם כאשר יש מחלוקת בין זרמים חרדיים, ובמסגרתה אנשים לא פוקדים האחד את קהילתו של השני – הדברים אסורים בקבלה, כאשר כוונת המספר הינה לגנאי, אולם האנשים עליהם מדובר עשו זאת בפומבי, ובוודאי שלא היו מתביישים לאשר זאת?
3) לפני החג, הייתי בשוק ארבעת המינים, ומצאתי את עצמי אומר פעמים רבות לאחרים כי לא מצאתי סחורה יפה (וכן אמרתי באופן כללי שהשנה יש ירידה כללית ברמת הסחורה – כאר הדבר גם נכון עובדתית), בהתחשב בעובדה, שככל שמתקרבים לחג – איכות הדברים פוחתת האם יש בכך בעיה?
4) האם יש בעיה הלכתית, כאשר מעבירים ביקורת על דעה מסוימת למשל, "ימין חילוני הוא פסול…" כאשר ניתן ממילא להבין מהאמירה – שכל מי שמחזיק בדעה זו נושא בפסול השיטה? בדומה, מהו הדין כאשר אני צוחק על מנהג מסויים של אנשים?
5) האם יש בעיה הלכתית כאשר אני מעביר ביקורת על אדם שאני עצמי איני יודע מי הוא, אך השומע יודע מי הוא? (אדם סיפר לי סיפור על אדם שרימה אותו, איני יודע מי הוא אל תיארתי אותו במילים קשות)?
6) האם יש איסור לצחוק מאמירה כאשר היא נאמרה מולנו והן אני והן אלו עמהם אני צוחק שמעו אותה?
7) האם פרפראזה הומוריסטית על שם משפחה של אדם היא אסורה הלכתית?
8) האם חיקוי צורת דיבור של עדה מסוימת היא אסורה? האם כינוי כגון "טרוריסט" לאדם מסוים היא בעייתי כאשר הדברים נאמרים ברוח חיובית ומפרגנת?
תודה רבה מראש,
מועדים לשמחה!
תשובה:
אנסה להתמקד בשאלות דלעיל.
1. לא הבנתי לגמרי את כוונתך, אם הסיכויים שואפים לאפס שהשמוע יבין במי מדובר, אם כך אין בזה לשון הרע, שהרי לעולם הוא לא ידע במי מדובר. ורק שידע שאדם מסויים (שאינו יודע מיהו) עשה מעשה עוולה אינו לשון הרע, ואינו דומה לחטא המרגלים וכד' שדיברו על ארץ ישראל כלל, או במקרה שדיברו לשון הרע על עם ישראל כעם. אלא כאן מדובר על אדם פרטי שעשה מעשה עוולה שאין הוא יודע מיהו.
אבל הדוגמא שהבאת, בודאי אסור, אם יש לאותו אדם גדול 3 חתנים, וממילא הוא יודע שאחד מהם עשה מעשה עוולה, בודאי שיש כאן איסור. שהרי הוא יודע על אחד מתוך השלושה.
2. אם כוונתו לגנאי, כתב החפץ חיים כי הדבר אסור גם אם הוא מפורסם.
3. אין כל בעיה.
4. לא. הביקורת הוא על הדרך ולא על האנשים. מותר לחוות דעה, ובדאי אין זה לשם גנאי.
5. בודאי שאסור. שהרי השומע מקבל לשון הרע על אדם מסויים. ויש כאן גם איסור עליו וגם על המספר.
6. לא הבנתי את הסיטואציה.
7. אין כל איסור. (אולי כדאי לזכור תמיד, באופן כללי, כתוב בגמרא שאל ימלא פיו שחוק..).
8. חיקוי בצורה המוזכרת בשאלה אינו אסור. טרוריסט אפילו אם הוא לא נאמר כגנאי, לכאורה יש בזה אבק לשון הרע כך הסביר החפץ חיים את הגמרא "נורא בבית פלניא" כלומר, יש אש בבית של פלוני, שניתן להבין את זה או שמבשלים שם הרבה בגלל שזה בית שמכניס אורחים, או שמבשלים של הרבה כגנאי. ולכן אפילו אם הוא מתכיון לחלק שאינו גנאי יש בזה אבק לשון הרע. לכן בשאלה זו, אם ברור שאנשים יבינו את זה רק בצורה החיובית, מותר.
