שלום הרב אני כבר המון זמן מחפש תשובה לשאלה ולא מוצא מקור
שאלה:
מה החובה ועל מי, אם נניח אדם פלוני פגע בחברו בכל נושא שיהיה, והוא פגוע מאוד מאוד מכך,אך אותו פלוני "שפגע" מרגיש שהוא הנפגע ושחברו הוא זה שפגע בו. ולכן קורה מצב שאף אחד מהצדדים לא בא לבקש סליחה שהרי כל אחד משוכנע שהצד השני פגע בו ואין לא סיבה לבקש סליחה (דוגמא קיצונית – אדם גנב כסף רב מפלוני וכי יעלה על הדעת שהאדם שאיבד את כספו יבוא ויבקש סליחה ומחילה מחברו הגנב? ובאותה מידה האדם ש"גנב" מרגיש שלא גנב ופשוט הכסף היה שלו ולא כמו שחושב החבר – ולכן מרגיש שחברו מקלקל את שמו ומספר עליו עלילות שהוא גנב – (ושניהם לא מעוניינים בדין תורה)
אז השאלה בגדול מה החובה שהרי רוב המקרים בין אדם לחברו כל צד חושב שהוא הצודק ובכך לא עושים שלום ( אני לא מדבר על מקרים קלים ששני הצדדים יכולים לבוא לומר "סלחתי לך ואני מקווה שתסלח לי" אלא מקרים קשים שבאמת לא ניתן לבקש סליחה ממי שפגע בך)
תשובה:
שלום רב.
אם נקח את הדוגמא שהצגת, בודאי שאדם שהוא משוכנע שהוא לקח את כספו שלו, אינו צריך לבקש את סליחת חבירו, הרי לדעתו לא פגע ולא הזיק לאיש. כמו כן להיפך, אם הנגנב חש פגוע ואינו פוגע מדוע עליו לבקש סליחה. הדין שאדם חייב לבקש מחילה מחיברו נאמר רק במקרה שהוא מרגיש שהוא פוגע.
אך צריכים להבין, כי אין כל הבדל בין עבירות שבין אדם למקום לבין עבירות שבין אדם לחבירו. כשם שבעבירות שבין אדם למקום אנו אומרים על חטא שחטאנו לפניך בשוגג וברצון, אך גם בעבירות שבין אדם לחבירו אדם צריך לדאוג שלא יעבור גם לא בשוגג.
רבותינו לימדונו שאם אנשים רוצים להיזהר מדוגמאות כפי שהעלת, צריכים להשקיע מעט בלימוד המוסר, קשה לי לכתוב לך את זה כשאני עצמי בודאי רחוק להיות מושלם בענין. אבל זוהי האמת, לימוד המוסר בונה את אישיותו של האדם, ומונעת ממנו להגיע למצבים כאלו.
גמר חתימה טובה ושנזכה לשוב בתשובה שלימה במהרה
