שאלה:
שלום וברכה. את השאלה אני מתבייש לשאול באופן פרונטלי אשאל כאן…
אני יהודי חרדי, כבר מס' שנים שאני לא לומד כלום. כעת בעקבות ההתעוררות לרוחניות חיובית מהמלחמה קיבלתי פניה מחבר להתנדב ללמוד עם יהודי המוגדר חילוני במסגרת לב לאחים באחת בתי המדרשות. לאור העבר וההוה שלי מה דעת תורה, לקבל את הפניה ולהתנדב ללימוד או לדחות. הצד לקבל את הפניה מובן מאליו לכאורה 'המאור שבה יחזירנו למוטב' (במקרה בתרי אנפין…), הצד לדחות – הנימוק הוא כיון ש'אם תעזבני יום יומיים אעזבך' ולכן במזיד אני רחוק מתורה מהקדושה וכו' ולכן אין בידי לעורר לב יהודי אחר ע"י לימוד תורה עמו בצוותא.
אשמח לקבל משוב ברור. בכ"ר, א"ט
תשובה:
שלום וברכה ידידי היקר!
אדרבה ואדרבה! אגלה לך את הסוד האמיתי של קירוב רחוקים, והוא נכון אגב לכולם, לא רק לך ולפי המצב שאתה מתאר, אלא גם לאיש הקירוב הגדול והותיק ביותר.
אין אדם שאוהב הטפות, הדבר הכי מושך לבבות, הוא כאשר אתה בא בגישה של "בוא נלמד יחד", כאשר אתה יוצר תחושה אצל השני שאנחנו בעצם לומדים זה מזה, אני נהנה מהאישיות שלך ונתרם ממנה, זה פותח לו את הלב ליהנות מהאישיות שלך ולהתרם ממנה. ולכן התחושה שלך כביכול אתה חייב לבוא כולך כלי גדוש לגמרי כדי להשפיע, היא בכלל לא הגישה הנכונה בקירוב. תבוא עם ידידות ולבביות, מתוך רצון משותף להתעלות יחד. הרצון הזה אני בטוח שקיים בך מאוד, והראיה שקיבלת על עצמך חיזוק זה, אתה גם בא עם יכולות לימודיות שאין לחברותא שלך, מה שצריך זה רק באמת את נתינת התחושה של לומדים יחד, ובענין זה אין שום בעיה, אדרבה, כך אתה באמת מרגיש, ולכן נראה לי שדוקא אתה עם התובנה הזו שלך, אתה עשוי בעזרת ה' להצליח יותר!
נקודה שניה, והיא לא סותרת כלל לראשונה אלא משלימה לה, צר לי לומר לך שאתה לא מכיר את עצמך בכלל… נכון שטכנית לא למדת די הצורך בשנים האחרונות, אבל יש לך מטען עצום, ידע והשקפה שמוטבעים בך, בכמויות שאין לך השגה בהם בכלל. אם רק תתחיל, תשמע את השאלות ותנסה לנתח תשובות [בסגנון הנ"ל, ולא בסגנון של "יודע הכל" שכאמור מלבד מה שזה לא נכון, ומלחיץ, זה גם שיגוי טקטית], תמצא בעצמך ידע עצום שלא היית מודע לו בכלל. עברת וספגת המון במהלך השנים, והכל צבור בך.
בהצלחה רבה מאוד, עשה חיל בדרך הטובה החדשה ישנה!
בידידות.
