ב"ה
הנידון: סכסוך שכנים
השתלשלות הדברים: הבניין בן 10 יחידות דיור ב – 5 קומות
בנוי על צלע הר ועקב כך מן המדרכה לכניסה לבניין יש 11 מדרגות יורדות ואסקונה בגודל בערך 1X4 מ"ר. על מנת למנוע מצב של אסיפת מים ממי גשמים על גבי הסקוונה וחדירת מים לתוך חדר המדריגות ומניעת נזקים לקירות שבתוך הבניין על כן שתל הקבלן בכל צד מן האסקופה
לימין ולשמאל 2 צנורות בכל צד (סה"כ 4 צנורות) והמים התנקזו לחצרות השייכות לדירות מספרים 6 – 5.
לימים בעל דירה מס' 5 הממוקם משמאל הנכנס לבניין סתם את הצינורות המנוקזים את המים לחצרו (אולי בגלל שריצף את חצרו במרצפות). הנ"ל עשה כן ללא ידיעת ובטח ללא הסכמת השכנים\ועד הבית. וכשחלק מהשכנים התוודעו ומחו בפני בעל הדירה, הם זכו ליחס גס ומכוון קצת אלים ולכן לא עשו בלגן, מה עוד שבהתחלה הנזק העתידי טרם נצפה. בעיקר כי צד השני הניקוז עוד עבד.
לאחר זמן מכר בעל הדירה את נכסו ובנתיים ועד הבית גילה את המעשה השכן הנ"ל והנזקים החלו להראות בקירות חדר המדרגות ומבדיקה מומחה אינסטלזי' נקבע שהלוחות והרטיבות הגרומים נזקים לקירות קשורים ישירות לסתימה הנ"ל.
עקב כך ועד הבית פתח את הסתימה שא' הצינורות הסתומים על דעת ועד הבית בלבד.
קרוב לשנתיים אחר כך דורש בעל החצר החדש שיסגרו את הצינור כי אינו מעוניין במי גשמים הללו או לחלופין שיאריכו את הניקוז עד מתחת המרצפות. מאידך דיירי הבניין מבקשים לא רק לא לסגור אלא לפתוח את הצינור השני הסתום מכיון שאע"פ שחלק גדול מן הנזקים אכן נמנע, אך עדין יש מעט נזקים ומההגיון נותן להבין שבהיפתח הצינור השני ימנעו נזקים אלו.
אבקש לדעת.
1. האם הצדק עם ועד הבית ומחויב בעל החצר לדרישה זו ולפתוח את הצינור הסתום, או לא?
2. מי צריך לדאוג לתיקון והארכת הצינור הפתוח אל מתחת למרצפות, בעל החצר או דיירי הבניין או בעל החצר שסתם את הצינורות.
3. האם בעל החצר (הראשון או השני) מחוייבים בהוצאות נזיקין בקיר שנגרם מן הסתימה כולל הזמנת בודק לבדוק אם יש פיצוץ בתוך הקיר.
4. האם בעל החצר יכול כתוצאה ממצב זה לעכב דמי ועד בית עד לבירור בענין. בפרט שבגללו גם שכנים נוספים נמנעים מלשלם.
תשובה:
1. וועד הבית צודק. כל עוד שלא כל השכנים הבינו את הנזק בסתימת הצינורות, אין מחילה וזכותו של וועד הבית להחזיר את המצב לקדמותו.
2. בעל החצר הקודם שמכר את הדירה.
3. שניהם פטורים.
4. גם אם הוא צודק בטענתו על סתימת הצינור, אינו רשאי לעכב מלשלם דמי וועד בית. אין שום קשר בין ויכוח זה לתשלומי וועד הבית. לשיטתו שוועד בית חייב להאריך את הצינור מתחת לריצוף, ייתכן הוא היה רשאי לממן עבודה זו ולעכב את עלותה מדמי וועד הבית (וגם זה לא ברור שמותר לו), אבל כל עוד שלא עשה כן, הרי הוא חייב לשלם כרגיל.
מקורות:
1. עיין סמ"ע סי' קנה ס"ק עז שיש צורך להרגיש את הנזק כדי שתועיל חזקה.
2. אם מכר את החצר על דעת שאין בה ניקוז של מים, הרי זה מום במקח, והרי הוא חייב לתקן. עיין שו"ע חו"מ סי' רלב סעיף ה ובאולם המשפט שם.
3. הנזק הוא רק גרמא דגרמא. כמו כן, לא מדובר בשינוי ברכוש המשותף, אלא בחצירו הפרטית שאין סברא שנתנו לו רשות על דעת שישלם את הנזקים שייגרמו.
4. יש סוברים שיש לוועד בית דין בני העיר שאם יש ספק יש לשלם ואח"כ לתבוע את וועד הבית, עיין רמ"א חו"מ סי' ד.
לעכב דמי וועד בית בגין ויכוח שאינו תביעה ממונית ואינו קשור לחיוב התשלום, ודאי שאסור, אפילו בין יחיד ליחיד, כל שכן בין יחיד לרבים, שמנוגד בתכלית לדעת חז"ל הקדו' שיש להטיל על היחיד את הצורך לתבוע ולא על הרבים שהם בגדר 'קדירא דבי שותפי לא קרירא ולא חמימא'.
