מה ענין התפוח בדבש בראש השנה
האם עושים ברכות על אכילת הפירות בליל ראש השנה או לא כי כבר עשינו ברכת המוציא
תשובה:
שלום רב.
בגמרא (מסכת כריתות ו ע"א, הוריות יב ע"א) מובאים דברי אביי שבכדי שיהיה סימן טוב לשנה הבאה, יש לאכול בראש השנה תמרים, ועוד ירקות שהיו רגילים לאכול בזמנם, והם: קרא, רוביא, כרתי, סלקי, ורוביא.
ופירש הטור (סי' תקפג) בשם רש"י ששמות המאכלים הם רומזים דברים טובים ולכן אוכלים אותם, אוכלים רוביא 'שירבו זכיותינו', כרתי 'יכרתו שונאנינו', סלקי 'שיסתלקו שונאינו', ותמרים 'שיתמו שונאינו'. ואת הירק הנקרא קרא אוכלים מפני שהוא ממהר לגדול, ומרמז לכך שגם אנחנו נמהר לגדול, ויש אומרים שאוכלים קרא ששמו רומז לכך 'שיקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפני הקב"ה זכויתינו'.
בעקבות מנהג זה שכאמור מופיע בגמרא הונהגו כבר בתקופות הקדומות של רבותינו הראשונים לפני כ700-800 שנים מנהגים נוספים, אחד מהם מוזכר בטור שם שכתב שבאשכנז שרגילין לאכול בתחלת הסעודה תפוח מתוק בדבש כדי לרמוז לכך שתתחדש עלינו שנה מתוקה.
והטעם שאוכלים דווקא תפוח יש שכתב שהוא מפני שיש בו שלש הנאות טעם, מראה וריח, והוא סימן טוב לבקשותינו לבניי, חיי ומזוני.
לענין הברכה:
יש לברך על הסימנים אף שכבר בירכו ברכת 'המוציא' כיון שאינם שייכים לסעודה, אלא נאכלים בפני עצמם, ואם יש לו תמר יברך תחילה עליו שהוא משבעת המינים ויכוון לפטור את שאר מיני העץ.
מקורות:
בן איש חי פרשת ניצבים. ור' בלהורות נתן חלק ד' עמוד קמ"א שכתב שיש לתת טעם למנהג זה לאכול תפוח בדבש בראש השנה, על פי דברי תוספות בברכות דף לז,א שתפוחים אינם הכרח לאכילת אדם אלא לתענוג בעלמא, ויתכן שלכן אוכלים תפוח בדבש להורות שה' יתברך יחדש עלינו שנה טובה ומתוקה בתכלית השלימות לא רק כפי ההכרח אלא בהרחבה גדולה ובהרווחה לעבודת הבורא.
לענין הברכה ר' בשולחן ערוך סי' קע"ז סעיף א', וכן פסק המ"ב כאן בסי' תקפ"ג סק"ג.
