כשאני רואה פשקווילים שחולקו בתיבות הדואר, ויש בזה חשש של לשון הרע שלא כדין, או במקרה שיש שם ודאי לשון הרע שלא כדין. או דברים שיש בהם דברי בזיון בצורה ישירה או בעקיפין בייחס לגדולי ישראל. האם מותר (או אולי חובה) להוציא את הפשקווילים מתיבות דואר של השכנים ולהשליכם לפח (או לגניזה), או שיש בזה גזל, מאחר שהשכנים כבר זכו בזה על ידי תיבת הדואר (וחלקם גם מעוניינים לקרוא את הדברים).
שאלה דומה, לגבי מודעות מסוג הנ"ל הנתלים בחוץ, האם מותר להורידם, או שיש בזה גזל (או נזק) לבעל המודעה, שמן הסתם אינו מסכים שיורידו אותה.
תשובה:
באופן כללי, מדובר בדרך כלל בדברים שאינם חד משמעיים ויש צדדים לכאן ולכאן, ולכן לא ראוי לפעול בכוח נגד צד מסוים ולהכריע ויכוחים באמצעות מעשים.
גם לא ידוע אם יש איסור לשון הרע בקריאת הפשקוויל, לפעמים אדם כבר קרא או שמע לשון הרע שהפיץ צד אחד והשתכנע להאמין לו, ואם יקרא את מה שכתב הצד השני, הרי זה יגרום לו שלא להאמין לאף צד והוא יחזור להיות נייטרלי. וכיון שלא ידוע שב ואל תעשה עדיף.
ודאי שאין חיוב להוציא דברי דואר מהתיבות, כיון שמדובר במעשה פלילי.
לעניין אם מותר להוציא עיתון חינמי מתוך תיבת דואר של השני עיין כאן.
לדעתי מותר להוריד מודעות ממקום הפקר שכל אחד יכול לתלות שם כרצונו, אבל לא מודעות התלויות במודעה עירונית בתשלום, או מודעה של בית כנסת התלויה בשטח בית הכנסת, או מודעה של וועד הבית בבית משותף.
מקורות:
לעניין מודעות במקום הפקר, כיון שהוא מונח במקום שאינו שמור כלל וכל אחד רשאי להזיק אותו באמצעות הדבקת מודעה אחרת עליה, הרי זה כאבידה מדעת, בנוסף לכך שאינו שווה שום ממון לאחר שהיא מודבקת. גם לא מסתבר כלל שאדם יהיה רשאי לקלקל את המודעה באמצעות הדבקת מודעה אחרת ולא יהיה רשאי להוריד את המודעה.
לא הבנתי את מה שכתבתם
גם לא ידוע אם יש איסור לשון הרע בקריאת הפשקוויל, לפעמים אדם כבר קרא או שמע לשון הרע שהפיץ צד אחד והשתכנע להאמין לו, ואם יקרא את מה שכתב הצד השני, הרי זה יגרום לו שלא להאמין לאף צד והוא יחזור להיות נייטרלי. וכיון שלא ידוע שב ואל תעשה עדיף.
מותר לבן אדם לקרוא לשון הרע על תלמיד חכם (או סתם יהודי שהוא בכלל 'עמיתך') על מנת לחזור להיות ניטרלי?
לגבי מה שכתבתם:
"ודאי שאין חיוב להוציא דברי דואר מהתיבות, כיון שמדובר במעשה פלילי."
אם הבנתי נכון, כוונתכם, שזה 'מעשה פלילי' משום שהיא עבירה על חוק מדינה, ולכן אין 'חיוב' לעשות זאת. אבל באמת, מצד חוקי התורה אין בזה שום בעיה, ואין בזה גזל. וכן אם הבנתי נכון, משום כך, אמנם אין חיוב, אבל על כל פנים הדבר מותר. אם אכן התכוונתם כך – הייתי רוצה לשאול, מדוע באמת אין בזה גזל.
אכן מסתבר שאם בסופו של דבר אינו מאמין ללשון הרע, אלא אדרבה בכך ששמע הצליח להסיר מליבו לשון הרע אחר שקיבל מהצד שכנגד, שלא עבר על איסור. עיין חפץ חיים לשון הרע כלל ו סעיף ד.
אכן הכוונה היתה שחוק המדינה אוסר (חוק הדואר סעיף 101). לעניין אם יש איסור גזל עיין כאן.
לכאורה זה תרתי דסתרי: על סמך מה אנו מתירים לשמוע לשון הרע – על סמך שתהיה בכך תועלת, שהוא יסיר מלבו את הלשון הרע שקיבל על הצד השני. והיתר זה הוא בתנאי, שהשומע לא יקבל את הלשון הרע הנוכחי (כפי שכתבתם וכפי שמבואר בחפץ חיים שציינתם). וזה תרתי דסתרי – כי מדוע השמיעה הנוכחית מסירה מלבו את הלשון הרע שכבר קיבל, הלא משום שהוא על כל פנים חושש לכך שהלשון הרע הנוכחית היא אמת. ובזה הוא כבר בא לכלל איסור.
אינני מבין מהי הסתירה. טבעי הדבר שאדם השומע גירסא אחת הוא נוטה להאמין לה כאילו מדובר בעובדות ברורות. ואם ישמע שתי גירסאות סותרות לא יאמין לאחת מהן.
טוב, אם הרב אומר כך, אני מבטל את דעתי.
על כל פנים ישר כח על התשובות המהירות, המקיפות והמנומקות! האתר שלכם פשוט נפלא, תענוג גדול לשוטט וללמוד כאן.
תודה רבה!
מה הדין באותו מקרה לגבי עיתון לא צנוע (לא עיתון חינמי) ?
לכאורה מותר לקרוע. אבל זה לא תפקידך, עדיף לא לגעת בדבר כזה…
השאר תגובה