בנוגע לתשובה שנתתם לשאלתי כאן:
שאלתי היא, במקרה זה, מהו בדיוק מהותה של פשרה למעשה, ואיזה פשרה כדאי לנו לעשות במקרה זה שהסכום הנדון הוא 300 ש"ח?
האם מחצית, או שהלווה ייפטר בסכום סמלי?
תשובה:
הלווה אינו חייב כלום, כיון שהוא פטור אף משבועה. בית הדין היה מפשר בין המלווה והשליח, כיון שהשליח חייב להישבע על מה שהמלווה מכחיש אותו. הפשרה המקובלת היא לשלם שליש תמורת השבועה. זאת אומרת שהשליח ישלם 100 ש"ח למלווה, והמלווה יפסיד 200 ש"ח.
מקורות:
שו"ת דברי מלכיאל ח"ב סי' קלג
