שאלה:
שלוםרב. בהמשך לשאלותי משבוע שעבר בדין שפת פוטרת את שאר המאכלים שבתוך הסעודה ובאים מחמת הסעודה , האם ה"ה למי שאוכל מצה במשך השנה או הדבר תלוי בחילוקי המנהגים בין ספרדים שמברכים על אכילת מצה בשאר השנה בורא מיני מזונות ורק למנהג האשכנזים שמברכים עליה כל השנה ברכת המוציא הדין הוא כמו בפת שברכת המוציא פוטרת את שאר המאכלים? אגב אני מתנצל לפני הרב המשיב משבוע שעבר על מה שכתבתי לדעת המג"א אפילו בטעימה מועטת מהיין פוטרת שאר המשקין,אכן זה לא כתוב בדברי המג"א שם אבל לצערי גם אני הוטעתי כיון שכך ראיתי שכתב אחד מהרבנים הגדולים ולא חשבתי שצריך לבדוק אחריו, אך כך הוא כנראה הבין ממה שכתב ביביע אומר ח"י חאו"ח בסוס"י יז שציין בדבריו.אך גם ביביע אומר שם רק כתב "כדמוכח מדברי המג"א שם ולא הבנתי איך מוכח? ואם הבנתי נכון הגרע"י זצ"ל בתשובה שם לא דן בכמות במעט או ברוב(מלוא לוגמיו) אלא באופן עקרוני בדין שיין פוטר שאר משקים והביא גם את דעת שו"ע הרב ודרך חיים שאפילו במעט יין פוטר את שאר המשקים,אבל בדברי המג"א לא מדובר על הכמות ואיני מבין למה התכוון הרב זצ"ל שכתב כדמוכח מדברי המג"א שם אבל כיוון שרבא גברא כנראה כך למד מאחר שציין ליביע אומר שם ,אשמח אם תאירו את עיני בזה. בברכה רבה וכו"ט.
תשובה:
לענין מצה כמובן יהיה הבדל בין אשכנזים לספרדים.
לענין היין, איך אוכל ללמד זכות אחרי שכתבתי לך פעם אחר פעם שבוע שעבר שאכן אין התייחסות כזו בפוסקים שם… ציינתי לך מקורות מפורשים בענין זה, אבל בחרת לקבל דברים שנכתבו איש מפי איש במקום לפתוח בפנים ולראות… אני שמח שלמדנו יחד לקח חשוב זה מכאן ולהבא כל הלכה לפתוח במקורה ולעיין כיאות וכיאה לענין רציני זה של פסיקת הלכה.
שבת שלום ומבורך.
