שאלה:
זוג שחושב להתגרש- מתר לגור ביחד עד הגט?
תשובה:
שלום רב,
כאשר שניהם רוצים ודאי שאין כל בעיה. אולם אם הכוונה היא רק לגור ביחד ללא יחסי אישות, ראה במקורות.
מקורות:
נפסק בשו"ע סי' קיט סעי' ב': "לא תהיה יושבת תחתיו ומשמשתו, ודעתו לגרשה". אולם כאן הכוונה היא רק כאשר היא אינה מודעת לרצונו לגרשה אולם כאשר שניהם רוצים ודאי שאין כל בעיה. יתרה מזו, אם האישה רוצה הבעל מחוייב במצוות עונה, וכך להיפך, האישה משעבודת לבעלה עד הגירושין. ראה בהגהות חכמת שלמה אבה"ע סי' קיט כתב: "לכאורה היה נראה דהיינו דווקא בזמן הש"ס שהיו רשאים לגרש בעל כרחה אז כיון שיכול לגרשה כתיב "כי שנא שלח" ויכול לשלחה ולכך אסור לו להחזיקה ודעתו לגרשה. אבל בזמן הזה שאינו יכול לגרשה בעל כרחה א"כ באמת אם שנא אותה מה יש לו לעשות כיון שאינו יכול לגרשה, ולישב כך בלי עונה חדא דאסור למעט עונתה ועוד דיבוא לידי עבירה בכה"ג אם דעתו לגרשה כשיפייסנה אין איסור בדבר".
אלא שלפעמים במצבים אלה שיש ריחוק ביניהם, יתכן שאין חובת עונה. ראה בבית שמואל סי' עז סק"ו שאין כופין על בעל לשמש עם אשתו אם היא מאוסה אצלו. וכך גם מסתבר כשם שאין היא נחשבת למורדת כאשר יש לה אמתלא מבוררת לטענת מאיס עלי, כך גם שיעבוד כזה לבעל במקרה כזה.
אולם אם האישה אינה טובלת ראה בשו"ת מהרש"ם ח,ב סי' קעח שנשאל לגבי אישה שלא רצתה ללכת לטבול, ופסק המהרש"ם שיש לבעל בעיה של ייחוד, משום שהסיבה שאין ייחוד בנדה הוא משום שפת בסלו ע"י שהולכת לטבול. אולם אם היא אינה הולכת לטבול ממילא יש בעיה של ייחוד שאסור להתייחד עימה רק בעדים. אולם הגרי"ש אלישיב כתב שאין כל בעיה כזו, משום שהחשש בייחוד שהיא תתפתה לו, ואם היא תתפתה היא גם יכולה ללכת ולטבול, לכן לדעתו אין כל בעיה של מגורים ביחד בסיטואציה הזו.
