לתרומות לחץ כאן

כהן קידש גרושה ועכשיו נפרדו

שאלה:

שלום וברכה
בהיותי במרוקו נתקלתי בבעיה בעוונותינו הרבים עשו חתונה לכהן עם גרושה רק קידשו על היין בלי שבע ברכות ובלי כתובה ואולי נתן לה טבעת בנישואים אזרחיים ועכשיו נפרדו הם קידושיו קידושין וצריך גט או אין קידושיו קידושין היות והיתה אסורה

תשובה:

שלום רב,

השאלה היא האם כבודו יודע אם עשו שם קידושין. כלומר, האם הוא אמר לה הרי את מקודשת לי כאשר נתן לה את הטבעת או לא. אם כן, ודאי שהיא מקודשת. שהרי ידעו היטב שהיא גרושה והוא כהן והם אסורים. וכידוע, קידושין תופסים באיסור לאו. לכן, ודאי שהיום היא צריכה גט כדת וכדין. למרות שלא עשו שם שבע ברכות וכתובה. (ברור שבכל מקרה אין זה ראוי לברך בנישואין כאלה – אין זה מברך אלא מנאץ!)

אפילו אם לא ידעו שהם אסורים זה לזה, גם בזה הקידושין תופסים והיא צריכה גט ולא אומרים שזה קידושי טעות משום שודאי אדם לא רוצה להתחתן עם אישה שהיא אסורה לו. אולם לחומרה מדרבנן היא עדיין זקוקה לגט. בהגדרה ההלכתית זה נקרא: "חייבי לאווין שלא הכיר בה" ראה שו"ת באר יצחק אבה"ע סי' ג' – ד', ושו"ת צמח צדק אבה"ע סי' שיג. נציין רק את סברת הר"ן שהובאה שם מדוע מגיע לה כתובה ואין כאן קידושי טעות משום שלפעמים אדם רוצה דווקא באישה זו. אבל בלא"ה נראה מהשאלה שהם ידעו היטב שהם אסורים זה לזה.

גם אם יש ספק האם הוא נתן לה טבעת ואמר לה הרי את מקודשת לי וכו', עדיין היא ספק אשת איש וצריכה גט.

הנקודה שצריכים לבדוק האם זה נעשה לפני עדים כשרים. יתכן שמאחר שזה נעשה באיסור, לא היו שם עדים כשרים. אבל גם בזה, מספק ודאי צריכה גט.

עוד ראוי לציין, כי כאשר יש לנו ספק האם הקידושין חלו או לא, לא סומכים על חזקת פנויה, והיא צריכה גט מדינא. ראה במהרי"ט (בחידושיו על הריף קידושין ה ע"ב), שבמקום שהאשה פשטה ידה וקיבלה קידושין, אך התעורר ספק לגבי כשרות אותם קידושין, אין לאותה אשה חזקת פנויה, משום שיש בה ריעותא של מעשה הקידושין שראינו לפנינו, ומאותה שעה יצאה מחזקת פנויה, והיא ספק מקודשת. והוכיח את דבריו מהדין המבואר בתוס' (כתובות כג ע"א ד"ה תרוויהו, וכן כתב הריטב"א יבמות לא ע"א), שאם זרק לה קידושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה, ויש עד אחד האומר שהיה קורב לו ועד אחד האומר שהיה קרוב לה, לכתחילה לא תינשא ואם נישאת לא תצא, ומבואר שלא דנים אותה כפנויה על פי החזקה. אמנם, האבני מילואים (סי' כז ס"ק יח) דחה את דבריו, ונקט שדברי התוס' אמורים רק לענין שמדרבנן יש להחמיר שלכתחילה לא תינשא, ומשום חומרת איסור אשת איש, אך מעיקר הדין, בודאי שיש לסמוך על חזקת פנויה, ואפילו אם היה מעשה קידושין לפנינו [וכן נקט גם הש"ש שמעתתא ו פי"ח. וכן מוכח מהתוס' קידושין עט ע"א ד"ה קדשה, וכתובות עה ע"ב ד"ה אלא]. וראה עוד דברי אמת (סי' ו, דף יד ע"ב) שתמה על המהרי"ט, ואף הביא שהמהרי"ט עצמו (שו"ת מהרי"ט ח"א סי' נא) כתב, כי מה שאמרו שאשה שנעשה בה מעשה של ספק קידושין לא תינשא, הוא רק משום חומרא שהחמירו עליה חכמים, ואילו מדאורייתא יש ללכת אחר חזקת פנויה גם במקרים כאלו. ומ"מ לדעת כולם האישה צריכה גט, והשאלה היא רק אם זה מדאורייתא או מדרבנן.

לסיכום: בכל מקרה האישה צריכה גט. אלא אם כן, נדע בוודאות שלא נתן לה טבעת ואמר לה הרי את וכו' או שנדע בודאות שלא היו שם עדים כשרים. (לגבי עדים כשרים בנושא של אשת איש ראוי לבחון את הדברים היטב אם הם אכן פסולים לכל הדעות וכד')

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל