גט לאחר שהתעורר ספק כשרותו של הבעל

רבני בית ההוראה
ח' כסלו ה'תשע"ט

שאלה:

שלום הרב,

אישה שהתחתנה וגילתה שבעלה הוא ספק ממזר או ספק גוי (היא התחתנה על דעת שהוא יהודי וגם במקרה שיעשה גיור לחומרא היא אינה מוכנה להינשא לגר), האם רשאית לקבל גט וזה לא יחשב גט כפוי?

תשובה:

שלום רב,

אם השאלה היא האם היא יכולה לדרוש גט. אז בנישאה לספק ממזר (שאין היתר), ודאי שהיא חייבת לקבל ממנו גט להתגרש. הם חיים באיסור!

לגבי ספק גוי, א”כ יש ספק האם היא נשואה לו או לא. ומחמת הספק אסור לה להמשיך לחיות איתו, לכן היא חייבת להתגרש ולקבל ממנו גט. כלומר, היא זכאית לתבוע גט ואין זה ייחשב לכפיה. ראה בבית שמואל סי’ קנד סק”ב לגבי קידושי ספק בענין ספק קידושי טעות שכתב הבית שמואל שהיא יכולה לתבוע ממנו גט, וזה מהווה סיבה לכפיה. אולם החזו”א תמה עליו הרי הגט היא צריכה רק על הצד שהקידושין חלו, ועל הצד הזה הקידושין הן גמורים אז כיצד ניתן לכפות אותו לגרשה? ולכאורה טענת החזו”א קיימת גם במקרה שהוא ספק גוי.

הטיעון שהוא יעבור גיור מספק אינה טענה משום שאינה חייבת להינשא לו מחדש. (הנוסח גיור לחומרא טעון בירור. אם הוא ספק גוי, הוא צריך גיור מספק. גיור לחומרא, זה במקרה שמעיקר הדין אינו זקוק כלל לגיור).

יש נושא נוסף בנידון השאלה: האם בכלל היא זקוקה לגט או לא מאחר שלא ידעה שאסור לה לחיות איתו.

לגבי ספק ממזר הדין הוא פשוט יותר, שודאי שהיא צריכה גט. הרי איסור ספק ממזר הוא מדרבנן, ואפילו שהנזק הוא גדול מאד, שאינה יכולה להמשיך לחיות איתו, וגם הילדים שיוולדו להם הם ממזרים כמהו – ספק ממזרים. מ”מ אין בזה כדי שיהיה ודאי קידושי טעות כדי שלא תצטרך גט, שהרי הדין הוא גם בחייבי לאווין שלא הכיר בה פסקו הראשונים שצריכה גט (ראה שו”ע אבה”ע סי’ קטז סעי’ א’), והטעם כתב הר”ן משום שיתכן שאותה אין לה בלי איסור, לכן צריכה גט מספק. א”כ כש”כ בנישאה לספק ממזר צריכה לקבל גט.

אבל לגוי ספק גוי, צ”ע. כי לכאורה יש להקשות כיצד יחולו הקידושין אם היא אסורה להינשא לו מספק היותו גוי. כלומר, יש עליה איסור להתחתן איתו מחמת שהוא גוי. כלומר, מחמת איסור זה אולי יהיה כאן קידושי טעות שהרי אסור לה לחיות איתו? בשו”ת באר יצחק (אבה”ע סי’ ג’ ענף א’) רצה להוכיח מהסוגיה בקידושין עט קידשה אביה בעיר וקידשה עצמה בשדה, שיש מקרה של ספק, והקשה, מדוע קידושי השני חלים הרי הוא אינו מודע לכך שהיא ספק אשת איש, ואילו היה יודע שהיא ספק מקודשת ודאי לא היה מקדש אותה שהרי ספק דאורייתא לחומרא. וביאר, שיש לו ריווח בכך שאם הראשון יחליט לגרשה או נקבע שאינה מקדושת לו, הרי שקידושי השני תופסים. לכאורה בסיטואציה של נישואין עם ספק גוי זה לא קיים. מ”מ יש סברות לכאן ולכאן. ואיני יכול לקבוע מסמרות בזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *