שאלה:
ההורים שלי חייבים לי 3000 שקל ואני בספק אם מחלתי על זה , מה הדין ?
תשובה:
שלום וברכה,
אני מבין שמדבור במחילה בלב לכן אתה מסתפק האם מחלת, ראה בקצות סימן יב ס"ק א שכתב שמחילה בלב אינה מחילה, והסכים עמו הנתיבות שם. ולפ"ז גם אם ודאי מחלת אם הדברים היו בלב ולא בדיבור אין כאן מחילה.
אם הספק אם היה מחילה בדיבור, ההורים שלך חייבים לשלם, כיון שיש ודאי חוב, וספק אם נפרע, ואיני יודע אם פרעתיך, חייב לשלם. כמבואר בסימן עה סעיף ט.
בהצלחה.
אשמח להחכים,
למה זה מוגדר שיש כאן ודאי חוב וחשיב כאיני יודע אם פרעתיך,
הא המהות של איני יודע אם פרעתיך היינו שמצד התובע יש כאן ודאי חוב והנתבע הוא זה שמעורר צד, ולכן אמרי' ליה המע"ה ותוכיח שאכן הנתון הוודאי של חוב בוטל..
אבל אם התובע עצמו מתספק בענין החוב, אז מה מעלה או מוריד זה שבעבר היה בוודאות חוב, הא כעת יש צד שאין חוב גם מצידו של התובע גופיה, ולמה חשיב כאיני יודע אם פרעתיך?
שלום וברכה,
אתה צודק בטענתך, במקרה שלנו זה יותר טוב מאיני יודע אם פרעתיך. כשמלווה תובע את המעות והלווה מסתפק אולי פרע, חייב הלווה כיון שאינו ברור בפירעון. במקרה שלנו הלווה לא מסתפק וברור לו שחייב, והמלווה הוא שמסתפק אולי לא מגיע לו, במקרה כזה הלווה ודאי חייב לשלם, ואינו יכול להיפטר אולי פרע, וכ"ש מא"י א"פ.
בהצלחה.
אוקי. שיהיה.
הרב בעצם מעמיד כאן אוקימתא, שההורים אינם יודעים על המחילה וטוענים בוודאות שיש חוב…
כדאי לחדד את זה מול השואל, כי לא בטוח שזו המציאות, ואם היא אכן שונה, אז יוצא לדינא שההורים פטורים, ואין כאן את ענין א"י אם פרעתיך כאמור לעיל.
ההורים לא אמורים לטעון מחילה אם לא יודעים מה היה. הם יבואו לפרוע היות והם חייבים לשלם, והוא מותר לו לקחת את הכסף כיון שלא ברור שהיה כאן מחילה.
השאר תגובה