שאלה:
אישה נשואה שיכנעה את בעלה ללוות כספים, כעבור חמש שנים בני הזוג התגרשו, הבעל הוכיח שנטילת ההלוואות נעשו כמזימה של האישה להעשיר את רכושם במטרה לחלוק אותם בעת הגירושין. הבעל טוען שעקב הרמאות הוא פטור מסילוק החובות. האם יש מקור להצדיק את טענתו?
תשובה:
שלום רב,
לא. לפי התיאור האישה שיכנעה את בעלה לקחת הלוואות כדי להעשיר את רכושם וממילא בעת הגירושין יהיה לה רכוש יותר גדול. אז איפה הבעיה? כלומר, שכנעתי שותף שכדאי לקחת הלוואה כדי להעשיר את העסק המשותף, והשותף כנראה הסכים בסופו של דבר, אז האם לדעתך הוא פטור מלסלק את החוב?
