האם יש דין תלמיד חכם בזמננו

הרב ירוחם ארלנגר‎
ט"ז אב ה'תשע"ח

שאלה:

שלום וברכה!
כיצד ניתן להסביר מה שמובא בפוסקים בענינים מסויימים “שבזמננו אין תלמיד חכם שבקי אפילו במסכת כלה”, הרי לכאורה נראה שגדולי הדור בימינו ובדורות הקודמים (ועכ”פ רבים מהם) היו בקיאים מאוד בכל חלקי התורה?

תשובה:

שלום וברכה

ראשית ודאי יש ירידת הדורות, וגדולי הראשונים אין לנו השגה בשגב מעלתם! אבל זה לא ממש הנושא כאן.

וננסה לבאר: אף שכתבו הפוסקים לגבי כמה ענינים שאין לנו תלמיד חכם בזמן הזה, אך לגבי כמה ענינים כן יש דין תלמיד חכם כמו שכתב הרמ”א סי’ רמ”ג ביו”ד לענין לפוטרו ממס וכן לענין הספדים בזמן שאסור להספיד בהם ובעוד ענינים אחרים, הטעם למה שכתבו הפוסקים שאין תלמיד חכם בזמן הזה הוא בגלל שאין לנו מי שהוסמך דור אחר דור עד משה רבינו, ולא בגלל שאין תלמידי חכמים די הצורך, ולכן לא לכל הדינים אינם נחשבים תלמידי חכמים, כיון שלא לכל דבר צריך סמיכה.

בהגדרת תלמיד חכם כתבו כמה פוסקים שהוא מי שבקי ברוב הדינים שבתלמוד הנוהגים כיום, ושואלים אותו הלכה והוא יודע להשיב, ובזמן הזה גם תלמיד חכם כזה אין כמו שכתב המשנה ברורה סי’ תקמ”ז ס”ק י”ב בשם המגן אברהם.

אמנם כתבו הפוסקים שלענין כבוד תלמיד חכם יש לכבד כל אדם המפולג בתורה ויראת ה’ גם בזמנינו. וכן לענין טביעות עין בהשבת אבידה יש להחזיר אבידה על פי טביעות עין למי שאינו משנה מדיבורו אלא בדברים המותרים ונחשב תלמיד חכם (כמבואר ברמ”א סי’ רס”ב סכ”א ובט”ז שם). ויש עוד מקרים שאמרו שיש בהם דין תלמיד חכם גם בזמן הזה ואין כאן המקום להאריך בזה.

12 תגובות

    אלי ד:

    מה הדין לעניין קימה לכבודם? באילו רבנים מספיק הידור(לדוג’ יש אצלנו אברך שמוסר שיעור פעם בשבוע, האם זה מתחיל לחייב את המתפללים לקום אעפ”י שהוא לא רבם) ומתי צריך אפילו כמלוא עינייו?

    רבני בית ההוראה:

    חיוב הקימה בפני תלמיד חכם אינו דוקא במי שנחשב חכם מופלג ביותר, אלא כל מי שביחס לבני הדור נחשב תלמיד חכם הוא בכלל דין זה, ראה ש”ך סי’ רמד ס”ק ב. אולם במקרה שהוא הרב, אף אם אינו נחשב כתלמיד חכם ביחס לבני הדור, כאן בבית הכנסת שהוא המרא דאתרא ומלמד תורה ברבים ודאי יש לקום בפניו, ובכך ליקר אותו ואת התורה שהוא מייצג, בפרט אלו שתורתם ממנו, אין כל ספק בדבר, וראה עוד בש”ך שם בשם הרמ”ה. שים לב ללשון השו”ע שם בסעי’ א: “מצות עשה לקום מפני כל חכם, אפילו אינו זקן אלא יניק וחכים, ואפי’ אינו רבו, רק שהוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו“.

    אלי ד:

    א. ומתי נוהג דין הידור?
    ב.כל אברך שימסור מידי פעם שיעור צריך לקום לכבודו? כי יש הרבה אברכים שמידי פעם מגיעים למסור שיעור, אז לעמוד לכל אחד?
    יישר כח גדול!

    רבני בית ההוראה:

    אין חיוב כיון שאינו חכם מפורסם, אבל כל המרבה לכבד את התורה הרי זה משובח.

    י:

    בדיוק על זה התכוונתי לשאול: “בהגדרת תלמיד חכם כתבו כמה פוסקים שהוא מי שבקי ברוב הדינים שבתלמוד הנוהגים כיום, ושואלים אותו הלכה והוא יודע להשיב, ובזמן הזה גם תלמיד חכם כזה אין כמו שכתב המשנה ברורה סי’ תקמ”ז ס”ק י”ב בשם המגן אברהם”
    האם בזמננו אין ת”ח כזה? האם החזון איש, הרב עובדיה יוסף, או הרב אלישיב, לא ידעו להשיב בכל הדינים הנוהגים כיום? אדרבה, לכאורה יש לא מעט רבנים שניתן להכניסם בגדר הזה.

    רבני בית ההוראה:

    אם המגן אברהם אומר שאין, כנראה הוא מתכוין להשגה גבוהה יותר שלא מוכרת לנו.

    אלי ד:

    תודה רבה על המענה!
    לשאלתי, הראשונה בתגובה, מתי מקיימים ‘הידור’?

    רבני בית ההוראה:

    למיטב זכרוני הידור הוא בשני ת”ח שוים במעלתם, כלומר מדובר בת”ח שמחייב בעצם קימה, אבל הם שוים.

    נתי:

    אם בקימה ב”הידור” עסקינן:
    1.מה הכוונה כאן הידור, שאדם עושה חומרא למרות שלא צריך?
    2.האם קימה ב”הידור” מוגדרת כאילו עמדתי? נ”מ אם הרב נכנס באמצע קדיש ועשיתי הידור האם זה נחשב כאילו עמדתי וממילא אצטרך באמת לקום ‘מלא קומתי’? (כי אדם שהיה נעמד באמצע קדיש צריך להמתין מלישב עד ‘דאמירן בעלמא’)

    רבני בית ההוראה:

    הידור לא הכוונה מלשון מהדרין או הידור מצוה, אלא מלשון והדרת, כלומר כעין קידה ולא קימה ממש. כשאתה עומד אין אפילו הידור, הידור זה לקום קצת.

    נתי:

    אזי אם מישהו עשה הידור (קימה במקצת) באמצע קדיש האם זה נחשב לגדר ‘עומד’ שאזי הוא צריך לעמוד ממש?

    רבני בית ההוראה:

    לא הבנתי אותך, אם הוא ישב ועושה הידור זה הידור, אם עמד בגלל הקדיש הרי שהוא עומד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *