האם בירה נחשב ל"מי פירות" כדי שיהפוך את עוגת שמרים לברכת מזונות לדעה שפת הבאה בכיסנין זה מי פירות?
שלום וברכה
אינני בקי בדרך הכנת הבירה, אבל אני מניח שפשוט שורים את השעורה במים כדי להפיק ממנה את מה שצריך, ואם כן היא בעצם על בסיס מים ולא נחשבת מי פירות.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
שאלתי מבוססת על כך שגם ביין מכניסים מים אולם כיון שזה עובר תסיסה זה נחשב כיין, האם גם בבירה שזה עובר בישול ותסיסה יהיה אותו הדין.
להלן אופן עשיית הבירה.
מבשלים את גרעיני הלתת במים חמים (בערך 70 מעלות) כדי לפרק את העמילנים שנוצרים בהנבטה, לסוכרים הזמינים לפירוק ע"י השמרים. הנוזל המתוק שנוצר בשלב זה נקרא באנגלית Wort.
עתה מוסיפים כשות ומרתיחים כדי למצות טעמים מסויימים. שלב זה משפיע רבות על טעמה הסופי של הבירה.
קירור
מקררים את הנוזל (Wort) לטמפרטורה שבא ניתן יהיה להוסיף את השמרים (20-35 מעלות). חשוב להקפיד על קירור מהיר יחסית כדי להמנע מריבוי של חיידקים שעלולים להרוס את הבירה.
תסיסה
בשלב זה השמרים צורכים את הסוכרים שבנוזל, ופולטים פחמן דו-חמצני, אלכוהול וחומרים נוספים. כדי שתצא בירה צריך להשתמש בפקק שנקרא נשם (או סיפון). פקק זה מאפשר לגזים לצאת מהמיכל בלי שייכנס חמצן. (שימו לב, שאם המיכל לא סגור היטב, וחמצן בא במגע עם הנוזל, אז יצא לנו חומץ במקום בירה)
ביקבוק
כדי שהבירה תצא מוגזת, צריך לתת לשמרים להמשיך בעבודתם, בלי לאפשר יציאה של גז. כשמכינים בירה בבית בכמויות קטנות יחסית, משתמשים לשם כך בבקבוקים. ממלאים את הבקבוקים בנוזל (שעתה כבר מכיל אלכוהול) ואוטמים הרמטית עם פקק. תהליך התסיסה ממשיך בבקבוק אך מכיוון שלגזים אין מאיפה לצאת, הם מומסים בנוזל, שבקרוב כבר ניתן לקרוא לו בירה.
יישון
לאחר שהסתיים תהליך גיזוז הבירה, רצוי לתת לה "לשבת" בבקבוק כדי לאפשר לטעמים להתמזג. בירה שהתיישנה היא טעימה ומאוזנת יותר
ביין לא זו הסיבה, הסיבה היא שמחמת חשיבות היין הוא נחשב כזה גם אם מערבים יין במים אחרי התסיסה [יש מחלוקת על הכמות, האם מספיק שישית יין או רבע או שליש] אבל אינני סבור שדין זה קיים גם בבירה.
השאר תגובה