לתרומות לחץ כאן

מדוע פירעון חוב אינו צריך להיות בפני עדים

שאלה:

שלום רב.
מדוע אם הלוותי בפני עדים, איני צריך לפרוע בפני עדים?(או אם אדם לווה, מדוע אין צריך לדרוש, או מדוע ההלכה לא מחייבת, שיהיו עדים בפריעה?)
אם כך- הרי המלווה יכול לומר, שלא החזירו לו את ההלוואה, וככה הוא גורם לשקר, ולהכפיש את שמו של הלווה.
אם יש להלוות בפני עדים- כדי שהלווה לא יכפור, אז מדוע אין לפרוע בפני עדים כדי שהמלווה לא יכפור?

משהו לא ברור לי , מדוע התירו בהלכה לפרוע בלי עדים, זה לא ברור לי , והדבר די תמוה בעיניי.

או – שגם כשמלווים בפני עדים, יש בפריעה צורך לכתוב שטר שהמלווה כותב בכתב ידו שהלווה החזיר לו הלוואה מסכום כזה וכזה מתאריך כזה וכזה אשר נעשה בפני עדים כאלו וכאלו והמלווה רושם כי אכן הלווה החזיר את ההלואה הזו וחותם בכתב ידו, אך אין צורך שוב בעדים?

תשובה:

שלום וברכה,

בגמרא (שבועות מא, ב) מבואר שיש שיטה שאם הלווה בעדים אינו נאמן לומר פרעתי, ולכן צריך לפורעו דוקא בפני עדים. ואנו פוסקים כשיטה החולקת שסוברת שהלוואה שנעשתה בעדים יכול לטעון פרעתי, לכן אין צריך עדים.

בהצלחה.

מקורות:

ראה גמרא שם ושו"ע חו"מ סימן ע ס"א.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. "שהלוואה שנעשתה בעדים יכול לטעון פרעתי, לכן אין צריך עדים"
    מה הכוונה?

    אם יטען פרעתי, הרי לזה יש עדים(למלווה- שנתן לו כסף) וללווה אין עדים, כיוון שפרע בלי עדים, אז מה הכוונה יכול לומר פרעתי?

  2. ושוב- אז בא נאמר הפוך- אם המלווה נאמן לא צריך עדים.
    אבל זה לא ברור לי.
    מה ההבדל בין המלווה ללווה?
    למה למלווה צריך עדים,בשעת ההלוואה, והלווה לא צריך עדים בפירעון?
    אם כל הדין(כך נראה לי)זה כדי למנוע מחלוקות ממוניות, אז למה נותנים אפשרות לפרוע בלי עדים?
    לא הבנתי..
    כי שוב- אז למה שבשטר צריך לכתוב שטר שמראה שפרעתי, ובעדים לא צריך שוב עדים כדי לפרוע?
    מה ההבדל בין שטר לעדים לעניין הפריעה?
    גם בשטר יכול לומר פרעתי.
    בקיצור לא הבנתי את הדין.
    תודה רבה על העזרה.

  3. הלווה שקיבל את ההלואה יכול לומר לעדים נכון שקיבלתי את ההלואה אבל פרעתי אותה. נמצא שהעדים אינם מועילים לגבי ההלוואה אלא לגבי הכחשת ההלוואה, – שאם יאמר לא קיבלתי הלוואה יוכחש ע"י העדים. ולגבי הוכחת הפירעון צריך שטר – שאם המלווה מחזיק בשטר אין הלווה יכול לומר פרעתי.

  4. הדרך של בני אדם שאם מקבל הלוואה למרות שהיו עדים, אינו מקפיד לפרוע בעדים, ולכן יכול לומר פרעתי, אבל כשיש שטר לא ישהה את השטר שמהווה ראיה נגדו, ולכן אינו פורע עד שיחזירו לו את השטר, לכן לא יכול למור פרעתי נגד שטר.
    בהצלחה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל