שאלה:
לשיטת הרב עובדיה זצל,
1. אני עובד בבניין משרדים. אם ברכתי שהכל על שתייה במשרד שלי ואחכ יצאתי והלכתי לאורך מסדרון של 30 מטרים ונכנסתי למשרד אחר, האם צריך לברך שוב?
הכל תחת קורת גג אחת. מה הדין אם עליתי לקומה שנייה?
ומה הדין במידה והלכתי למשרד אחר וחזרתי למשרד שלי?
2. האם אורז תמיד יהיה עיקר בדיני עיקר וטפל כיוון שברכתו מזונות?
3. ידוע שאדם שמברך על המאכלים, הוא מתקן ניצוצות נשמה של מי שהתגלגל במאכל. כיצד תיקנו את אותן נשמות לפני שחזל גזרו לברך על מאכלים?
תשובה:
שלום רב
- הפוסקים נחלקו באופן זה שמדובר בשני משרדים הנתונים תחת בעלויות שונות אם זה נחשב שינוי מקום, ולכן יש להמנע מלהכנס לספק הזה.
- הדין הזה נאמר רק לגבי חמשת מיני דגן ולא לגבי אורז. ראה בשולחן ערוך בסי’ רח סעי’ ז.
- אגב, לאו דוקא תיקון לנשמה, יש ניצוצות קדושה שבאות מעולמות עליונים [סוד רפ"ח ניצוצין] ולא תמיד אנחנו אוכלים נשמות… לעצם הענין כמובא בספרי חסידות, כל אכילה של קדושה מתקנת את המאכל, אכילה לכבוד שבת קודש, כדי לקבל כח ובריאות ללימוד התורה ועוד ועוד. כמו כן בימי קדם ידעו לתקן בכח המחשבה אף בלא מעשה ואמירת ברכה, כדברי הנפש החיים הידועים בענין יעקב אבינו שנשא שתי אחיות אף שהדבר אסור, כיון שידע לעשות את התיקונים העליונים בלא המעשים הנוגעים לכך בעולם שלנו.
מקורות:
1. ראה שו”ע או”ח סי’ קעח סעי’ א ובמשנה ברורה ס”ק ד וביאור הלכה שם, שאף שלכתחילה יש להחמיר שלא לצאת מחדר לחדר באותו הבית, מנהג העולם להקל בזה ואפילו מהבית לעליה [כלומר מקומה אחת לשניה]. על מעבר מדירה אחת לשניה תחת קורת גג אחת, כתב בשו”ת בצל החכמה ח”ו סי’ ע שאינו צריך לברך, לפי שאין הדבר תלוי בבעלות אלא ביציאה לרחוב, וכ”כ בשו”ת אור לציון ח”ב פרק יב סעי’ טז ועוד אחרונים. אולם, בס’ שמירת שבת כהלכתה פרק נד סעי’ כז הובא שהגרש”ז אויערבך החמיר בזה שצריך לברך.
