שלום כבוד הרב,
1. נוצר מין קילוף, בגודל מילימטר, בדופן החיצוני של הפיה של השופר שלי.
האם זה עדיין כשר לכתחילה? איך מתקנים את זה?
(שאלתי מישהו שמוכר שופרות והוא אמר משהו ביידיש שנשמע שלא ממש, אבל הוא לא היה ברור. חיפשתי בהלכות, וגם לא מצאתי)
תמונות-
https://1drv.ms/f/s!AnAjoncScoNyygM6cz8-7QjxQ_pn
2. האם יוצאים ידי חובה כאשר לא בטוחים באיזה תקיעה החזן עומד, או שכן חושבים שיודעים אבל לאחר מכן התברר שהחזן החליט עם עצמו שהתקיעה היתה בסדר והוא המשיך הלאה, בזמן שלציבור היה נראה שהוא חוזר על התקיעה הקודמת? מה לעשות במקרה כזה, האם להקים קול צעקה גדולה ומרה (אצלנו זה או צעקות או קרטה)?
3. הבנתי שהטרומיטין זה הכוחות של החזן התוקע, וזה תלוי ומשתנה בין תוקע לתוקע. יש כאלו ש 9 טרומיטין זה שניה ורבע, ויש כלו שזה שתי שניות וחצי. זה לפי המיומנות והזריזות של התוקע (ספר פניני הלכה). אם כן יוצא, שאין רבותא בתקיעה יותר ארוכה, אמת הדבר?
תודה רבה.
תשובה:
שלום רב
- אינני רואה סיבה לחשש, בין באידיש בין בעברית… ראה שו"ע סי' תקפו סעי' יד, ובלבד שלא יהיה מנוקב [אם יש פגימה ממש בפיה, אף שזה לא בכלל נקב לכתחילה יש לתקן, ראה מטה אפרים שם ס"ק יז. רק כמובן צריך שהפה יגע בשופר עצמו ולא יהיה חלקו באויר מחמת ההבדל בעובי.
- לכתחילה יש לדעת, אבל בדיעבד יצא ידי חובתו. הכוונה היא לצאת כראוי, אדם לא חייב להיות תלמיד חכם כדי לצאת את המצוה, ואף אם אינו יודע כלל מה הסדר ומה תוקעים ושמע – יצא.
- אין צורך לתקוע יותר מהשיעור, אלא שכמובן בתשר"ת השיעור גדול מבתר"ת.
