שלום וברכה!
זוג נשוי כדמו"י שערכו גט "פיקטיבי" דהיינו שהבעל לא היה בדעתו כלל לגרש את אשתו אף שאמר את כל נוסח המודעות כנהוג בבתי דין ובפועל לא נפרדו כלל לאחר גירושין ועתה מבקשים לחזור ולערוך חופה חדשה, האם יש צורך בחופה ובכתובה חדשה והאם יברכו ברכת אירוסין וברכת חתנים בחופתם ובסעודתם?
בכבוד
תשובה:
שלום רב,
הגט אינו "פיקטיבי" והם צריכים לעשות חופה עם ברכות. נוסיף, שאם תמיד אנו אומרים שהמתייחד עם גרושתו צריכה גט מעיקר הדין, משום שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ומן הסתם התכוונו לשם קידושין, כמבואר באבה"ע סי' קמט. במקרה זה היה מקום לעיין האם החזקה קיימת משום שיתכן שהם סברו שמגט לא חל מעולם לכן לא התכוונו לשם קידושין. (ראה ברמ"א סוף סי' לא).
מקורות:
מאחר שהסדר בעריכת הגט הוא שהבעל נשאל שוב ושוב אם הוא מגרש מרצונו וכד', ועונה לכל השאלות שהוא רוצה בחפץ לב ללא כל כפיה לגרש את אשתו וכן הלאה. לכן הגט חל גם אם בדעתו היה שלא לגרשה כלל. א. משום שאינו נאמן לומר שלא היתה בדעתו לגרשה נגד מה שאנו ראינו. אולם מסיבה זו, אולי היה מקום לפטור אותו מברכות משום שהוא עצמו יודע את האמת. אולם יש סיבה נוספת: ב. הכלל הוא "דברים שבלב אינם דברים", ואפילו שכך היה בדעתו, הגט חל לחלוטין. אמנם, בביאור הגר"א (אבה"ע סי' כז משמע שניהם יודעים את האמת (לגבי קידושין) לא אומרים דברים שבלב אינם דברים. אולם חידוש זה לא מוזכר באף אחד מספרי הפוסקים, וגם הגר"א כתב כן רק כדי ליישב את שיטת המהר"ם שהובא שם, שהפוסקים חולקים עליו.
אמנם יש שאלה בעצם בכל מחזיר גרושתו האם הוא מברך ברכות אירוסין ונישואין. ראה בפתחי תשובה (אבה”ע סי’ סב ס”ק כא) שהביא מהרדב”ז שכתב שיש אומרים בשם רב האי גאון שמחזיר גרושתו מברך ברכת אירוסין אולם אינו מברך שבע ברכות. אולם הרדב”ז פקפק בזה האם אכן רב האי גאון אמר דבר כזה. ומעשים שבכל יום במצרים שאנשים חוזרים לנשותיהם ומברכים כרגיל וכן הביא מהרמב”ם. עיי”ש. [אלא שהוסיף הפתחי תשובה שיתכן שהרדב”ז מודה למה שהביא שם בבאר היטב שאין אומרים שהשמחה במעונו במחזיר גרשותו. וראה עוד בבירורי הלכה (הגר”ב זילבר תניינא עמוד קיט) שראיתי שהרחיב בסוגיה זו, והביא עוד כמה מקורות לנושא זה.
וכך גם מצאתי בתשובת הרי”ד (סי’ ל’): "ומה שכתבת אלי על מי שיש לו ברכת אירוסין ושבע ברכות בתוך הקהל ועדה והוא עם אשתו זמן הרבה ורוצה לחדש שמחתו לשים שושבינין אם יכול אדם לומר עוד ברכת אירוסין ונישואין, אין הדברים הללו ראויין לשאול לאדם חכם כמוך, כיון שכנס את אשתו ובירכום שבע ברכות מה נשאר עוד לעשות, לא התירו חכמים לברך שבע ברכות אלא בשבעת ימי החופה, והוא דאיכא פנים חדשות1 ומשבעה ועד תלתין אפילו אשר ברא בלחוד אינו ראוי לברך2 וכ”ש ז’ ברכות ומאי זה כח נתיר לזה לחדש שמחתו ולברך תשע ברכות ולישא שם שמים לשוא ז’ פעמים אין זה כ”א חוכא וטלולא, אם נתאוה האיש הזה להיות חתן בכל שנה יתן גט ויחזור ויקדש ויכנוס ואז יברך ברכת אירוסין ונישואין“.
