לתרומות לחץ כאן

נזילה ממרפסת לדירה שמתחת שמקורה בליקויי בנייה בהרחבה

שאלה הלכתית בדיני שכנים ליקויי בנייה.

אני והשכן מתחתי הרחבנו יחד את דירותינו באמצעות אותו קבלן. וכשהגיע החורף נתגלו רטיבויות בתקרות שאין מעליהם קומה, אצל השכן שמתחתי זה מתחת למרפסת שמש שלי.
השכן טען שהגורם לנזילה בתקרתו היא משיש המרפסת שלי ששמונח במאוזן על אדן הגדר.
לטענתו: השיש היה צר מיידי, ולכן נגרמה לו נזילה בדירה שלו בחלק שמתחתי.
אך בעיני, לא נראה שזו הסיבה לנזילה, ובכל זאת נענינו לבקשת השכן והחלפנו את השיש ברחב יותר.
השאלה היא: היא על מי יחול התשלום על החלפת השיש במידה ולא זה גורם הנזילה, אלא בעיה אחרת שגם עליה נידרש לשלם בעתיד (בגשמים הבאים)
אציין שהקבלן שביצע את הבנייה הוא ערבי ואינו עומד באחריות למה שבנה, ואינו עומד במילה שלו, ואינו ישר כלל . בכל ביקור שמגיע לתקן ליקויי בנייה שלו לוקח כסף !!! האם יתכן שאני אשלם גם אם הרטיבות אצלי וגם אם הרטיבות אצל השכן כי אני מעליו???? מה ההלכה אומרת לגבי סיפור כזה???
האם אני חברת הביטוח של נזילות השכן כי אני מעליו? ומי חברת הביטוח שלי? הרי אף אחד לא בנה מעלי. אך יחד עם זאת בנינו יחד עם אותו קבלן!!! וגם הליקויים אותם ליקויים.

תשובה:

שלום רב,

אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,

המנהג הוא על פי התקנון המצוי שהעליון מתקן את דירתו כדי שלא יגיעו ממנה נזילות לשכן התחתון.

מנהג זה הוא רק כלפי נזילות מקלקולים שנוצרו ברבות השנים. באשר לנזילות הנובעות מליקויי בנייה, הרי זה תלוי בהסכם שהיה ביניכם כיצד לחלק את הוצאות הבנייה. ככל שמדובר בליקוי בפרט שסוכם שאתה משלם, ההוצאה היא עליך וככל שמדובר בליקוי בפרט שסוכם שהשכן משלם, ההוצאה היא עליו.

אם יתברר שמקור הנזילה לא היה מהשיש הצר מדי, הרי זה תלוי אם השיש הצר תקני או לא. ככל שמדובר בשיש צר מדי, הוצאת ההחלפה היא עליך (אם מלכתחילה סוכם שאתה משלם על השיש או על המעקה), גם אם ההחלפה לא פותרת את כל הבעיות. ככל שיתברר שהשיש היה בסדר והוא הוחלף ללא צורך, רק בגלל טעות של השכן, מסתבר שהשכן יהיה חייב לשלם לך על הוצאה זו.

מקורות:

במקרה שהשכן העליון הוציא הוצאות מיותרות בגלל טעות של התחתון, יש מקום לחייב את התחתון לשלם את ההוצאות מארבעה טעמים. 1. מדין מראה דינר לשולחני (שו"ע חו"מ סי' שו סעיף ו) 2. אומדנא שעל דעת כן הסכים העליון לבצע את התיקון על חשבונו, שאם יתברר שהתחתון טעה יחזיר לו את ההוצאות. 3. אם העליון לא היה מסכים לממן את ההוצאה, התחתון היה מוציא את ההוצאה על חשבונו, יוצא שמשתרשי לתחתון כתוצאה מההוצאה של העליון. בדומה למה שכתב בספר שערי יושר שער ג פרק כה. 4. ניתן לכלול חיוב זה בכלל הכלל שיורד ברשות מקבל הוצאה יתירה על השבח (שו"ע חו"מ סי' שעה סעיף ד), כיון שההוצאה הייתה לצורך דירת התחתון.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל