שלום
כמה שאלות בעניין אמה על אמה זכר לחורבן.
מה גדר הדין של לשייר אמה על אמה זכר לחורבן?
האם זה עניין הלכתי נטו, או גם עניין סגולי ?
האם מי שלא משייר זכר לחורבן יש לו על מי לסמוך?
לפי איזו מידה יש לשייר? ר' חיים נאה או חזו"א?
באם מדובר ביחידת דיור (לצרכי השכרה) שנוספה לדירת המגורים, האם יש לעשות זכר לחורבן גם ביחידה או מספיק שיש בדירה?
בזמנינו כשיש כמה שכבות, טיח שחור, עליו טיח לבן, על זה שפכטל, ועל זה 2 שכבות צבע, באיזה שלב יש לעשות זכר לחורבן? והאם בוצעו כבר כל השכבות כולל צבע, מה צריך לעשות? לגרד ? עד כמה?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב.
א. הענין הזה הוא בראש ובראשונה הלכתי, תקנת חכמים מיום שחרב בית המקדש שלא להניח בית מסויד לגמרי זכר לחורבן, אולם יש בכך גם ענין סגולי, בס' כף החיים סי' תקס ס"ק יא כתב בשם הגר"ח פלאג'י, שכל בית שיש בו אמה על אמה כהלכתו כנגד הפתח עומד קיים הוא וכל הדרים בתוכו, ומבואר שבעשיית הזכר לחורבן זוכים לחיים של בריאות והצלחה.
ב. המשנה ברורה שם ס"ק ב כותב: "והנה בזמנינו לא נהגו לשייר, ואפשר משום דסומכים על היש מקילים, שהואיל והסיד שלנו מעורב עם חול ואינו לבן ממש אינו הסיד שצריכים לשייר. אך כל זה דוחק וצ"ע על מה נוהגים היתר.
ג. שוכר חייב לגרד מכתלי הבית אמה על אמה, אולם אם שכר את הבית מגוי שלא היה מחוייב בשעת הבנייה אין צורך לקלוף, אבל אם הוא מסייד את הבית לצרכו או המשכיר מסייד עבורו את הבית – חייב לשייר אמה על אמה.
ד. הואיל ומדובר בחיוב דרבנן, יתכן שניתן להסתפק בשיעור של הגר"ח נאה – 48 ס"מ על 48 ס"מ.
ה. מסתבר שיחידת דיור נחשבת לענין זה כדירה נפרדת.
ו. אין צריך לקלוף את כל השכבות אלא רק את שכבת הצבע לבד, אף שהמקום נשאר מטויח בטיח לבן. גם אם כבר סויד יש לקלוף.
מקורות:
על דירה שכורה ראה שו"ע ונושאי כליו בסי' תקס ופרי מגדים שם א"א ס"ק ד. וראה ארחות רבינו ח"ב עמ' קמא. על כך שבחיובים דרבנן די בשיעור הקטן, ראה משנה ברורה סי' רעא ס"ק יג. על כך שדי במה שאינו מסויד, ראה ארחות רבינו ח"ב עמ' קמז.
