שלום רב,
תבעתי את המעסיק של אשתי (גננת) לבית דין מסוים לאחר שפיטרה ולא רצה לשלם פיצויים וכן דרשתי את תשלום התנאים הסוציאליים של עובדת הוראה (ותק, פנסיה, הבראה, ביגוד, קרן התשלמות) כפי הבטיח בכניסתה לעבודה ואף שילם את רובם בשנים הראשונות.
בית הדין קבע כי לפי החוזה שנחתם לאחר שנה וחצי מעת כניסתה לעבודה אכן מגיעים לה פיצויים וכן הבראה ופנסייה .
אך ותק, ביגוד וקרן השתלמות לא.
אי לכך בית הדין ביקש לחשב את סה"כ המשכורות שאמור היה לשלם לה + סך סכום ההבראה במשך שנות עבודתה + 5% פנסייה לכל חודש ולהשוות את זה לסך כל הכסף ששולם לה במשך השנים, במידה וסכום המשכורות + ההבראה והפנסיה קטן מסך כל התשלומים המעסיק ישלים לסכום הנדרש,
אך במידה וסכום הכללי ששולם לה במשך השנים גדול מהסכום שצריך לשלם – עליה להחזיר זאת למעסיק!
מרגע זה ואילך אנו מנסים להראות לבה"ד בדיוק עבור מה שולמו כל התשלומים שהרי לא הכל שולם עבור משכורת, הבראה ופנסיה – אלא גם עבור ימי מחלה, קייטנות, צהרונים וכו' אלא שזה לא כתוב מפורש בתלושים והמעסיק טוען להד"ם.
שאלתי:
א. האם זה הגיוני שעובד שגזלו אותו במשך השנים ועוד פוטר ללא קבלת פיצויים – יצטרך עוד לשלם כסף למעסיק במקום לקבל את אשר תבע?
ב. האם אין העובד מוחזק בכסף שכבר שולם לו – וחובת ההוכחה עבור מה שולם צריכה להיות מעתה על המעסיק ולא על העובד?
ג. לאורך כל תקופת הדיונים והבירורים ניכר מאד כיצד הדיין הראשי מנסה לחפות ולהצדיק את הנתבע (שאף בחר להדיין דווקא אצלו ולא בבית דין הראשון אליו תבענו אותו),
האם ניתן לערר על התנהלותו ופסקיו וללכת לב"ד או לכל גורם שיפוטי אחר?
תשובה:
שלום רב,
אינני יכול להיכנס לנושא שכבר נידון בבית דין. עליך להעלות את כל טענותיך לפני בית דין זה.
דיין ששמע את שני הצדדים, אין ספק שדעתו קרובה יותר לאמת מאשר דיין שקרא טענות חלקיות בכתב של אחד מהצדדים. ולכן אין פה שום עניין להביע דעה במסגרת זו.
אין אפשרות מעשית או משפטית לערער על התנהלות בית הדין או פסקיו לא בבית דין אחר ולא בבית משפט אזרחי. עליך להשקיע את מרצך להציג את טענותיך וראיותיך בבית דין זה, ולא לפעול בכיוונים אחרים שלא תצמח לך מהם שום תועלת.
בהצלחה
מקורות:
לעניין האפשרויות לערער על פסק בית דין עיין עלון המשפט גליון 26 עמוד ה, אבל, כאמור, אין אפשרות מעשית לערער.
אציין שבית משפט מכיר בהסכם בוררות גם לגבי זכויות של עובד. לדוגמא: עיין עע 234/08.
