מצרן המקשה על שכינו למכור מגרש שבבעלותו

דיין בבית הדין נתיבות חיים
ד' אייר ה'תשע"ב

אני רוצה למכור מגרש השייך לי. פרסמתי את הדבר, והגיע קונה ורצה לקנות, ואז בא שכני וטען שהוא רוצה לקנות תחילה, מדין בר מצרא. המשכתי לנהל מו”מ עם הקונה ועם השכן במקביל (אולי הקונה ירבה במחיר יותר ממה שהשכן מוכן לשלם). אחרי כמה זמן הקונה הודיע שהוא חוזר בו, מטעמים אישיים שלו, ומיד אח”כ הודיע שכני שכיון שעתה המגרש אינו עומד למכירה גם הוא לא מעונין עתה, אלא רק אם ייראה שהוא עומד למכירה (היינו אם ימצא קונה אחר). הענין הוא שכדי לנסות למצוא קונה אחר, יש לי הוצאות רבות, כמו פרסום, ואני צריך לבא עם כל מי שמגלה ענין, להשקיע זמן רב בהצגת המגרש והזכויות בו. וכל זה כאשר אני ודע שברגע שאכן מישהו יתרצה, מיד יקפוץ שכני וידרוש לקנות בעצמו מדין בר מצרא (ואם אודיע כן למישהו, בודאי לא ירצה כלל לראות ולהתרשם, מה לו ולצרה זו). האם גם כך יש דין בר מצרא? האם מותר לי להראות את המגרש ולא לספר לקונים שיש כאן בר מצרא?

תשובה:

שלום רב,

עדיין הוא ‘בר מצרא’. כדי להיפטר מבר מצרא יש צורך לקבל ממנו בקנין שהוא מוותר על זכותו.

לא תפסיד כלום מכך שאתה טורח להשיג קונה ולהציג לו את הנתונים, אם הבר-מצרא ירצה לקנות, כיון שהוא יהיה חייב לקנות באותם תנאים שהקונה רוצה.

אין איסור לחפש קונים, ואין צורך לספר להם שיש בר מצרא, כיון שאם הם ירצו לשלם קצת יותר מהבר-מצרא יוכלו לקנות את המגרש, כך שאין מטריחים אותם חינם.

מקורות:

לעניין שיש צורך שהמצרן יקבל קנין עיין שו”ע חו”מ סי’ קעה סעיף כט.

2 תגובות

  • מאת מרדכי פוגל:

    הבעיה היא שהבר מצרא לא מעוניין בתום לבבו לקנות את הדירה. הוא מציע מחיר רק בכדי להרתיע קונים שלא רוצים להסתבך עם דינא דבר מצרא.
    האם לדעת כבוד הדייינים דינא דבר מצרא לא כפוף לעקרון תום הלב. או שמא לדעת כבוד הדיינים עקרון תום הלב לא מוכר במשפט התורה.

  • מאת דיין בבית הדין נתיבות חיים:

    עקרון תום הלב מוכר במשפט התורה כמידת חסידות, אך לא תמיד כדין גמור. עיין ב”ח חו”מ סי’ ר אות טו ועיין מאמר בנושא באתר דעת.
    בדינא דבר מצרא ודאי שאם הקונה אינו חפץ באמת לקנות, אין סיבה להקדים אותו, כיון שכל החיוב הוא כדי להיטיב עם הקונה לפנים משורת הדין. אבל הבעיה היא שלא תמיד יהיה ניתן להוכיח שהוא אינו חפץ לקנות אלא לסלק את הקונים. במקרה זה יוכל הקונה לטעון שהוא מעוניין לקנות, אלא שהוא מעדיף לקנות באיחור, ככל שניתן, משום שהוא זקוק לכסף. ולכן הוא לא רוצה לקנות אלא כשיש קונה רציני העומד לגמור עסקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים