לתרומות לחץ כאן

עשיית דין לעצמו לגבות פיצוי מחברת תחבורה שאינה עומדת בלוח הזמנים

מה הדין כשאוטובוסים מאחרים לא באים לפעמים שעה שעתיים. האם מותר לא לשלם? אם יש כאן דין עביד דינא לנפשיה?
אם אפשר להערים עליהם מדין "עם נבר תתבר ועם עקש תתפל" כמבואר בגמ' מגילה דף יג ע"ב ובב"ב דף קכג ע"א.
אודה גם אם ידוע למי מפוסקי זמנינו שכתב בספרו על נושא זה אם אפשר לציין לי היכן.
שאלה דומה, פה בעיה"ק ירושלים ת"ו יש 'כרטיס מעבר' ז"א מקבלים [תמורת שכלול מחיר יותר] זכות השתמשות לעוד אוטובוס למשך זמן מסויים.
וקורה שמחכים לאוטובוס וכו"ע מודו שהאוטובוס איחר מאד או אפילו 'דילג' על משמרתו, מה הדין לא לשלם?
תודה רבה

תשובה:

שלום רב,

לעלות על אוטובוס מבלי לשלם, אסור בכל מקרה, מחשש חילול השם. השאלה יכולה להיות רק במקרה שהנהג הרשה לעלות על אוטובוס ולשלם במועד יותר מאוחר, כגון במקרה שמכשיר הדפסת הכרטיסיות לא פעל, אם חייבים לשלם במועד מאוחר יותר, או ניתן לקזז, על חשבון פיצוי שחברת התחבורה חייבת.

התשובה מתחלקת למספר מקרים.
אם האוטובוס יצא מהתחנה הראשונה בזמן, אלא שהיה פקק בדרך, או שהאוטובוס התמלא בנוסעים מיד, חברת התחבורה אינה חייבת שום פיצוי לנוסעים וכן לא חייבת להאריך את הזמן של כרטיס המעבר.
אם היה 'דילוג' או שהאוטובוס יצא באיחור גדול מהתחנה הראשונה, רשאי הנוסע להשתמש עם כרטיס המעבר לאחר הזמן, או לחילופין לשלם ולקזז בהזדמנות אחרת. לגבי דרישה של פיצוי, אם מגיע לנוסע פיצוי על פי הדין, כגון שהיה מוכרח להגיע ליעד בזמן ולכן לקח מונית, מגיע לו פיצוי עד גובה עלות כרטיס נסיעה, במקרה זה הרי הוא רשאי לקזז. אבל אם הפיצוי הוא על הפסד פגישה, עוגמת נפש וכדומה, שהדרישה היא רק על פי חוקי המדינה, יש להסתפק אם הנוסע רשאי לגבות פיצוי כזה בדרך של קיזוז.

מקורות:

חברת התחבורה חייבת לעמוד בלוח הזמנים כפי שהתחייבה למשרד התחבורה. במקרה שאינה עומדת בזמנים והנסיעה היא בגדר 'דבר האבד' עומדת לנוסע הזכות לנסוע במונית על חשבון חברת התחבורה, עד כדי מחיר כרטיס נסיעה. עיין בשו"ע חו"מ סי' שלג סעיף ו, ברמ"א שם, בסמ"ע שם ס"ק כה ובש"ך שם ס"ק לב.
מסתבר שניתן לתבוע חברת תחבורה לבית משפט ולחייב אותם בפיצויים מלאים, אם לא עמדו בלוח הזמנים, ואין בכך משום גזל, כיון שהרשיון הוא על דעת כן והרי זה כתנאי שבממון (עיין כאן וכאן). עם זאת, לא מסתבר שניתן להוציא כסף זה בדרך של קיזוז, כיון שההסתמכות היא על החוק ועל פסיקת בית משפט, ניתן לומר שהתחייבות חברת התחבורה היא רק לפצות אדם שיטרח לתבוע בבית משפט, אבל לא בדרך של נסיעה ללא תשלום, שהחוק אינו מאפשר. מצד שני ניתן לומר שבעיקר תנאי שבממון, מהי ההתחייבות של חברת התחבורה, החוק קובע, אבל בדרכי הגביה ההלכה קובעת.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל