שאלה:
שלום וברכה. במלחמת מצווה כולם יוצאים, אז מדוע החרדים לא?
תשובה:
עסקנו בשאלה זו פעמים רבות כאן באתר, ראה למשל כאן.
שלום וברכה. במלחמת מצווה כולם יוצאים, אז מדוע החרדים לא?
עסקנו בשאלה זו פעמים רבות כאן באתר, ראה למשל כאן.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
לסיכום: בני ישיבה פטורים מגיוס ואינם הולכים לצבא ויעודם בישיבה משלוש סיבות מרכזיות:
1. בצבא לא צריך את כל הנוער ולכן התפקיד שלהם חשוב יותר, וכל זכותנו וקיומנו וכל עתיד האומה הפיזי והרוחני נתון בידיהם, וזה לאין ערוך משפיע יותר מאשר היו הולכים גם הם לגיוס צבאי. 2. הצבא לא מתאים לאדם חרדי באופן הכי קריטי ומשמעותי ששייך. 3. אין צד לגייס בני ישיבה אלא למלחמת מצוה בלבד ולא לגיוס שגרתי, במציאות החיים היום זה לא שייך כל כך טכנית.
זה מה שכתבת.
1. היום בוודאי שצריך, בטח כדי לעזור לאנשי המילואים שבמקום שיהיו רחוקים מהבית 5 חודשים. יהיו רחוקים רק חודש.
2. במידה ויהיה גדוד נפרד לגמרי, עם אוכל כשר למהדרין, ומסגרת שמאפשרת הקפדה על קלה כבחמורה. תתגייסו?
3. היום אנחנו במלחמת מצווה בהגדרה. אגב גם בימי שגרה זו מלחמת עזרת ישראל מיד צר. ולא מלחמת רשות.
1. הצבא פטר ממילואים את רוב חייבי המילואים מסיבות טכניות לא ברורות, ממילא אין מקום לאמירה שבדיוק את בחורי הישיבות שנצרכים לשירות לאומי הכי חשוב שיש צריך לעזור בעורף. בחורי הישיבות הם ייסוד קיומנו, אם יגמרו את המכסות והצבא ינצל את כח האדם הקיים ועדיין יהיה חסר דבריך יהיו נכונים, כרגע רוב האזרחים שבגיל מילואים אינם משרתים.
2. אין לצבא רצון ויכולת לספק מה שבני ישיבות צריכים.
3. אין לצבא רצון ויכולת לגייס אנשים רק למלחמת מצוה בהגדרה, זה השקעה עצומה בדבר שאולי לא יתרחב, ולזמן מוגבל מאוד. עניני השגרה אינם מלחמת מצוה, הם לא מלחמה בכלל, תפקידי שמירה אינם מלחמה בהגדרה ההלכתית.
כעת נוסף נימוק מאוד חשוב לחוסר גיוס מוחלט של הציבור הדתי בארץ ישראל, הדבר הגרוע מכל אירע, מדינת ישראל לוחמת בלגיטימיות של לימוד התורה ואומרת באופן הכי נחרץ מאי אהני להו רבנן, אין לנו צורך בלומדי תורה. הזכות הגדולה ביותר של עם ישראל בכל עשרות השנים האחרונות היה תקיציבי הישיבות וכולנו בחשש גדול מאוד מכך שמדינת ישראל מםסידה זכות זו. בזמן מלחמה על ה' ועל משיחו, כל אדם חייב להכריז ולומר דעה נחרצת בעד זכות לימוד התורה בארץ ישראל.
תורה היא וללמוד אני צריך. הרב ענה לי שלוש תשובות שמתחילות במילה הצבא ותשובה נוספת שמתחילה במילה המדינה.
לא שאלתי שאלה בירוקרטית וטכנית, שאלתי שאלה הלכתית תורנית.
שירות בצבא ישראל הוא מצווה ולא עול שכדאי לברוח ממנו כמו גיוס לצבא רוסיה לפני 200 שנה.
מדוע התשובה אינה, *אנחנו* מאוד רוצים להתגייס ולתרום, יחד עם לימוד וחיזוק התורה, ונתאמץ מאוד כדי לבנות אפשרות כזו.
יש פה מצווה גדולה, והציבור שלנו מתפלפל ומסביר למה לברוח ממצווה חשובה זו.
נ.ב זה בלי קשר לשאלה איך זה מסתדר שהמון מהאברכים בציבור עובדים, לומדים מס' קטן ביום.
לא הבנתי אותך, מי שמוטל עליו להיות בישיבה ולא להתגייס בגלל כל הסיבות הנ"ל, אם הוא מתגייס הוא משתמט ועריק. ישיבה זה תפקיד רוחני עילאי. אלא שכאן באנו לנתח מתי באמת תפקידו של בן הישיבה להשאר בישיבה ומתי ללכת לצבא, ועל זה כתבנו מה שכתבנו.
מה זאת אומרת נתגייס יחד עם לימוד? ברפיח הוא ילמד?
לא ברפיח הוא ילמד. ברפיח הוא יקיים מצוות מלחמה ועזרת ישראל מיד צר. כמו שכשהולכים לבקר חולים לא לומדים תורה, וכמו שכשהולכים ללווית המת לא לומדים תורה. משקיעים במצווה.
הכוונה שלי היתה ללמוד תורה ולהתגייס לצבא מתוך תורה. וכמובן להמשיך לחיות מתוך תורה כל החיים. ספרא וסייפא. השאלה שלי היתה על האידיאל ההלכתי והתורני.
האם יש איזה אידיאל שגברים של חברה שלמה לא יצאו מבית המדרש? זה היה פעם בהיסטוריה? זה כתוב בפסיקה הלכתית לפני תקופת הרב שך? שואל מתוך כבוד ולא חלילה מזלזול.
עומר תמיר, בוא נגיד שזאת מלחמת מצווה כמו שכתבת כדי להגיע לעיקר.
אתה חושב שגיוס לצה"ל יותר חשוב מאברך שלומד בכולל, בעוד שה' כתב בתורתו בדיוק הפוך.
העבודה שלנו בעולם הזה באמונה היא לא להאמין למה שעינינו כביכול רואות (עולם מלשון העלם), אלא למה שכתוב בתורה שהיא הוראות היצרן של העולם.
ההצלחה במלחמה לא תלויה בטנקים, מטוסים, כוח ו\או מספר חיילים, אלא בזכויות.
חוץ מזה, בוא נגיד שיש מחסור בכוח אדם לצבא (אין, אבל נגיד) וצריך לגייס עוד אנשים – מבטלים תלמוד תורה בשביל מצווה (ושוב, נניח שזאת מצווה) שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים, לצערנו יש המון אנשים שלא שומרים תו"מ שלא מתגייסים, אז למה לגייס אברכים במקום לגייס אנשים שתרומתם לעם היא שתיית כוסות קפה בשינקין וגלגול סיגריות עם ירוק? אולי במקום להיות שטוף מוח מהתעמולה התשקורתית (השגיאה מכוונת) שלא מביישת את דר שטירמר, תשטוף את המוח ממימי התורה הזכים והטהורים.
אם יורשה לי להתערב בקיצור נמרץ, אני מניח שאם יאפשרו להכניס לפיקוד העליון של הצבא נציגות חרדית בעלת השפעה אמיתית בשטח, כמו גם נציגות דתית לאומית, זה יעשה פלאים בנכונות החרדים להתגייס. אבל בינתיים לצערי אי אפשר באמת לקרוא לזה צבא ישראל כשמי ששולט בפועל בצבא זה רק אנשים שעוברים הכשרה פרוגרסיבית ע"י קרן וקסנר ומיישרים איתה קו, וכך יוצא שחיילנו האהובים והגיבורים בשטח מוקרבים לחינם על מזבח השקפות שנוגדות את התורה ואין לאף אחד אפשרות לשנות את זה, אפילו לא לממשלה (גם אם היתה רוצה, והיא לא). זה פשוט לא הוגן לצפות שייגייסו אבל הכל מתנהל בניגוד מוחלט להשקפת התורה.
עוד עניין, אני משוכנע שאם היו מכריזים על הקמה מסיבית של כיתות כוננות בכל הארץ (מה שבאמת צריך לעשות כעת בטווח המיידי למען הצלת ישראל מפני האיום הנוכחי) וכולם מקבלים הכשרה ונשק, היינו רואים התגייסות המונית של החרדים.
רבי עומר היקר, כאן אתה שואל שאלה אחרת לגמרי, עקרונית שבעצם השבנו עליה בקוים כלליים בגוף התשובה. והיא לא קשורה למלחמה הספציפית, אלא לכל האורח חיים החרדי בדור האחרון.
אין קשר להלווית המת שזה משהו רגעי וגם אי אפשר על ידי אחרים, אתה מדבר מה אנחנו חושבים ורוצים לעשות עם נערים צעירים? איך לחנך אותם לתורה? איזו דרך בטוחה ומצליחה יותר? מה המחיר שהציונות הדתית שילמה ומשלמת על השילוב בעשרות אחוזי נשירה, ובמיעוט ת"ח באופן יחסי לציבור, ובכשרונות הטובים שדוקא לא נשארים בלימוד ועוד ועוד. גם בנושאים אלו עסקנו רבות כאן באתר.
השאלה שלך ההיסטורית בכלל אינה רלוונטית, משום שנושא הגיוס הוא חדש לעשרות השנם האחרונות, ועצם הלימדו בישיבה לגיטימי ביותר, זה שבדורות עברו נשים לא יכלו לעבוד מחוץ לבית ולשלב את זה בחיים, וחיי תורה לא התאפשרו, אינו אומר שדוקא כך הוא האידיאל הגדול, בני זוג שבוחרים בחיי תורה, והאשה מוכנה לעבוד מחוץ לבית כדי שהבעל יוכל לשבת בכולל וללמוד זה בסדר גמור, מי שזה טוב לו למה לא? איזה אידיאל יש שדוקא הבעל יעבוד אם הם רוצים חיי תורה? אין לזה שום קשר עם ההיסטוריה ועל נושא הצבא ברמה הערכית כבר דיברנו.
רבנו היקר, אינני בא לסנגר על הציונות הדתית.. אני שואל דווקא כחרדי וכנציג של המוני המוני חרדים שמרגישים שמה שרבותינו אומרים לנו, זו סברת כרס ולא סברה רוחנית ותורנית. גם אצלנו יש המוני חרדים שיוצאים בשאלה, ואתה בוודאי מודע לכך שאין בית וכו'.. אני חושב שאחת הסיבות היא ששואלים שאלה ומקבלים חולשה והתגוננות.. שבגלל לא מעוגנת במקורותינו בכל כך הרבה מובנים.
כמו למשל תורה שאין עימה מלאכה וכו'..
או פשוט נבלה ואל תזדקק לבריות(ואולי היינו חוסכים עשרות אלפי קבצנים בבתי הכנסת ובקרן רחוב).
נקודה למחשבה..
יצחק גרבר היקר. קודם כל כדאי לברר אם זו מלחמת מצווה או לא. אני מתחיל רק מההלכה. לא מעניין אותי מה התקשורת או העולם החילוני אומר. אלא רק מה הקב"ה מבקש מאיתנו. וזה בפירוש לא להיות ספון בבית המדרש כל החיים. זה לא כתוב בשום מקום, ולא היה בשום תקופה בהיסטוריה, ובאמת זו המצאה של 200 שנה אחרונות כדי להתמודד עם עליית ההשכלה ואז עם הציונות החילונית.
ידידי עומר, אינני יודע איזו שאלה שאלת ולא קיבלת תשובה? אם לגבי תורה ומלאכה ראה למשל כאן
https://din.org.il/2019/11/24/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%9c-%d7%a9%d7%9b%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%99/
השקעתי בתשובה הזו… תשקיע קצת זמן לקרוא אותה…
לגבי קבצנים זה שקר ידוע!!! יש קבוצה מאוד מצומצמת ולא מייצגת המונה כמה עשרות משפחות ששם גם אנשים נורמטיביים פושטים יד ואתה יכול לראות אותם בבתי הכנסיות, כל שאר הציבור החרדי נהנה רק מיגיע כפיו.
אם תמצא אנשים נורמטיבים פושטים יד [למעט מקרי קיצון של פטירת אנשים צעירים ואלמנות שנשארות ללא מפרנס וכדומה, שהציבור נחלץ לעזרתן בשעת מעשה בדרך כלל אגב על ידי פרוייקט ערבים ולא בפשיטת יד] אשמח לשמוע, זה פשוט שקר והשמצה זולה שאינני יודע מי שכנע אותך בה. אני חי בשכונת אברכים גדולה מאוד, וכולם מתפרנסים. האשה עובדת, הבעל לפעמים עושה מהצד דברים, ויש גם אנשים רבים שעובדים ממש. אין אדם שמבסס את חיי האברכות שלו על קיבוץ נדבות, אני מתפלא שאתה אומר שאתה מתוך הציבור החרדי ואעפ"כ אתה אומר דבר שכה תלוש מהמציאות.
אם יש עוד שאלות שלא קיבלת להן מענה, תשאל וננסה לסייע.
לגבי מה שכתת שגם אצלנו "המונים" חוזרים בשאלה, ואתה לא רואה הבדל, זה שוב מנותק לחלוטין מהמציאות מבחינה מספרית ועקרונית.
ר' עומר, אתה מערבב כאן שני נושאים שלא קשורים.
להיות ספון בבית המדרש זו החלטה זוגית של בעל ואשה כיצד לנהל את החיים שלהם. אם יש להם שאיפה כזו, ודי להם בפרנסה שמביאה האשה, זה דבר נפלא מאוד. אנחנו לא מדינה קומוניסטית שבה כל אדם הוא רכוש השלטון ותכלית חייו לייצר תל"ג, יש לאנשים ערכים ומותר להם לנהל את חייהם כל עוד הם לא נופלים לעול על אנשים אחרים.
נושא שני הוא הגיוס, שבו יש שני תחומים: מי חייב בגיוס על פי דין ומתי, והאם הצבא מתאים לאדם חרדי או לא. זה נושא אחר שאינו קשור לקודמו.
כל אחיי היקרים.. קשה להגיב בפורמט הזה ולנהל שיח.. כי זה לא ברור כל כך מי מקבל וכו'.. אין כמו שיח פנים אל פנים.
בכל מקרה, אני חושב שיש הרבה דברים נכונים ואמיתיים במגזר החרדי, אך יש גם המון טעויות תורניות שלא קשורות להלכה כלל ועיקר, אלא לחלישות רוחנית גלותית, מהסוג שגרמה לנו להמשיך לשבת על נהרות בבל ולא לעלות בהצהרת כורש, וכזו שלא הבינה שצריך לעזוב את אירופה בשנות ה30.. וכזו שלא מבינה שהקב"ה רוצה שהיא תוביל את הנהגת המדינה ולא תברח מהתמודדות למקום הנח. אוהב אתכם בכל מאודי, ובטוח שתבינו את טעותכם, ותצטרפו לפעול עם אל במהלכי גאולתנו. התהליך כבר בעיצומו. מי שיצטרף יזכה.
תומר ידידי, לא יכול להיות שכבר הספקת לקרוא את התשובה הארוכה שכתבתי בלינק שצירפתי לך…
אגב כל כבר הצטרפנו מזמן לחיי העם היהודי בארץ ישראל על כל המשתמע, הציבור החרדי נותן בארץ תרומה עצומה בהשפעה ברוחניות בכל קצות הארץ, בתעסוקה [גם בהייטק אגב], בניהול ערים ועוד ועוד. ואגב גם בצבא, אלא שספציפית בנושא זה יש בעיה.
זאת מלבד העובדה שאדם שיש לו תפקיד רוחני אסור לו לערוק ןלקיים תפקיד אחר המיועד לזולתו. ההגדרה כביכול הציבור החרדי אינו נוטל חלק בחיים בארץ אף הוא שטיפת מוח שעושים בתקשורת ויש להזהר ממנה.
מעניין אגב אם ידעת את הנתון הבא: 85% מהנשים החרדיות עובדות לעומת כ70% בציבור הכללי [ביניהן אלפי נשים חרדיות בהייטק, ראיית חשבון ושאר מקצועות מכניסים], ו51% מהגברים החרדים עובדים לעומת כ80% בציבור הכללי. צא וחשוב לפי זה כמה אחוז הלא מועסקים בציבור החרדי בכללותו גברים ונשים יחד לעומת הציבור הכללי. הדבר הנכון הוא שגברים חרדים מועסקים במשכורות נמוכות יותר מבציבור הכללי בגלל חוסר השכלה כללית.
שוב, לא על זה תפארתנו בדוקא אלא על ציבור התלמידי חכמים, אבל הסגנון הזה של הצגת הציבור כנצלני הרוכב על הציבור החילוני הוא שקר ידוע!
דבר אחד כן ידוע, שתקציבי החינוך החרדי הם רבע מהציבור הכללי, מורות בתי הספר המלמדות לימודי ליבה הם חצי מבציבור הכללי, ותקציבי תרבות חרדיים כמעט לא קיימים, למה? ככה! כי יש אפליה במדינת ישראל.
קראתי כל מה שכתבתם פה..
רוצה רק להגיד נקודה אחרונה. אני לא מדבר ממקום של החילוני שרואה את החרדי היצור פרזיטי וכו'.. אני מדבר בתור אח שלכם על מלא. אוהב אתכם וחושב שאתם הפרטנר של הציונות הדתית בהנהגת המדינה. דווקא בגלל זה כל כך כואב לי על הפספוס הקיים. ודווקא בגלל זה אני שמח מאוד מאוד על כל דבר טוב שקיים בציבור החרדי. התפיסה המורכבת הזאת לא גורמת לי לוותר עליכם או להעריך פחות. ההפך.
איכשהוא לא נראה שהצלחתי לתת לך חומר למחשבה.. אולי כשיהיה לך זמן בערב תקרא יותר במתינות. שנזכה תמיד להיות אוהבים זה לזה ולהרבות כבוד שמים, ולראות בגאולה השלמה במהרה בימינו.
גם אם אני מגיב רק על חלק מהדברים.. תמיד אני משתדל גם ללמוד ולחשוב על דברים נוספים ונותן להם לחלחל..
אבל באמת בעז"ה שנזכה להיות מאוחדים ושמתוך המחלוקת לשם שמיים נגיע למקומות טובים ורצויים לפני הבורא.
השאר תגובה