שאלה:
למה תימנים לא מאמינים בזהר? כלומר, לא הולכים לפיו?
תשובה:
שלום וברכה
ראשית ההגדרה שלך אינה נכונה, רוב הקהילה התימנית אינה שונה ביחסה לזוהר הק' משאר קהילות ישראל. היתה קבוצה בין התימנים שאגב גם הוחרמה על ידי חלק מגדולי רבני תימן, המכונים דרדעים, שהם פקפקו בקדמות הזוהר, כידוע מהחרם שהיה בשנת תרע"ד בתימן.
הפסיקה כמו הרמב"ם אינה קשורה לנושא הזה, יש הבדל בין פסיקת הלכה לבין פקפוק באמיתות הזוהר, גם במשנה ברורה בסי' כה מביא כבר שבכל מקום שנחלקו בעלי הלכה עם בעלי קבלה נוהגים כבעלי הלכה, זה נושא להנהגה ופסיקה הלכתית בלא קשר עם אמונה באמיתות הדברים.
לא הצלחתי להבין מה התשובה…
יש לי לקוחה תימניה שאמרה לי, "אנחנו התימנים לא מאמינים לזוהר, כלומר לא הולכים על פיו"
אז מזה הבנתי שכל מה שהזוהר אומר זה ממנה והלאה….
בכלל לא רוצה לשמוע על הזוהר, אז אמרתי לה "את אומרת שאת לא מאינה ברבי שמעון בר יוחאי."
היא אמרה "רבי שמעון בר יוחאי כבודו במקומו מונח, אבל לא הולכים ולא שומעים לדברי הזוהר"
עכשיו תסבירו לי. תודה
אסביר שוב, היתה קבוצה מסויימת בתימן שלא האמינה ולא קיבלה את קדמות הזוהר. קבוצה זו היתה מכונה דרדעים.
רוב חכמים תימן התנגדו לה, ובשנה הנ"ל גם עשו כנגדם חרם בתימן.
ככלל קבוצה זו כבר לא קיימת היום, אבל ספיחיה עדיין קיימים, ואותה אשה זקנה שאתה מתאר כנראה שייכת לקבוצה זו, או על כל פנים אבותיה היו שייכים.
פוסקי ההלכה לדורותיהם מתייחסים בחרדת קודש לס' הזוהר למרות שהתגלה באיחור ולא היה ידוע ברצף מזמן רשב"י, ולמרות שנכון הדבר שי בזוהר גם מדברי אמוראים ולא כולו ממש מרשב"י, אין לזה רלוונטיות מבחינת אמיתותו.
השאר תגובה