לצאת לסעודת שבת הביתה באמצע לחימה – העלאת מורל פיקוח נפש?

שאלה:

שלום
אני שומע מידי פעם מחיילים שנמצאים בחזית על כל מיני היתרים בנוגע לחילול שבת שלכאו' נתלים על פיקוח נפש, אבל מדובר על היתרים מרחיקי לכת מאוד.
למשל , שמעתי על חיילים שחזרו בליל שבת הביתה בשביל לאכול סעודת שבת עם משפחתם מאחר וטענו שזה 'מעלה להם את המוראל'.
ועוד שמעתי על חיילים שמפטפטים בקשר בתוך הטנק בשבת בשביל לשמור על 'עירנות'.
אני שואל את עצמי עד היכן אפשר להגיע עם זה.
אולי גם נתיר לעשן בשבת בשביל לשמור על ריכוז בעת המלחמה?

תשובה:

אני מסכים איתך לגמרי.

הרעיון הזה יסודו בהוראה של הגרש"ז אויערבך ועוד, שהורו לפנות חללים בשבת, כדי שהחיילים בשטח שרואים את חבריהם במצב נורא כזה, לא יפול מורך בלבבם ויראו שמקבלים טיפול נכון וטוב. מכאן ועד כל הדוגמאות שהזכרת רחוקה מאוד הדרך.

כאשר הלחימה בשיאה ואין דרך לשחרר את כולם להפוגה בימות החול וצריך לשלוח מישהו בשבת, יש מקום להקל משתי סיבות, ראשית זה נכון שחייל לא יכול להיות מנותק מאשתו והילדים חודשים ארוכים, זה גורם ליאוש ולחוסר מוטיבציה, וככל שעושים כל מאמץ לשחרר בימות החול כמה שיותר, ויש כאלו שאין אפשרות מצד החלוקה אלא לשחר בשבת, יש לזה על מה לסמוך. כמו כן, תמיד כאשר אתה מוציא מישהו מהלחימה הוא בעצם יוצא ממקום סכנה ויש בזה סוג של היתר של פיקוח נפש, אף שבדעתו לחזור לשם ביום ראשון. אבל זה לא מתיר את המצב הנורא הזה, שמשחררים דוקא בשבת, ורובם יוצאים בשבת! מצד הלחימה אין הבדל שבת או חול. כמובן ששאר הדוגמאות שהזכרת הם איסור גמור. אם יש חייל שבשמירה לבד ואם לא ידבר עם מישהו ירדם, אולי יש להקל אבל זה לא מה שהזכרת.