שאלה:
לפי המתואר בסימן רסג סעיף יב שאם רוב הציבור קבלו שבת היחיד נגרר אחריהם. האם יהיה נכון לומר שגם אם בבית הכנסת שלי מתחילים להתפלל מנחה סמוך לשקיעה אבל מסתבר שרוב הציבור קיבל תוספת שבת של כמה דקות קודם השקיעה ואז לכאורה יש לומר שלפחות כחמש דקות קודם השקיעה כבר רוב הציבור קיבל שבת ויהיה אסור לי לעשות מלאכה. כמבואר במשנה ברורה ס"ק סד. ואולי חמש דקות לאחר הדלקת נרות כבר רוב האנשים מקבלים שבת בהחלטה שלהם מצד תוספת שבת למרות שעדיין זה לםני השקיעה.
תשובה:
שלום וברכה
סברת זו העלה המשנה ברורה בסי' רסא ס"ק כח לגבי בין השמשות.
כמובן זה לא נכון טכנית על זמן הדלקת נרות.
מקורות:
משנה ברורה סימן רסא ס"ק כח
(כח) עניית ברכו – משום דהוא התחלת תפלת ערבית של שבת לכך הכל פורשין אז ממלאכה וכדלקמן בסימן רס"ג ס"י דהוא כמי שקבל עליו קדושת שבת בפירוש ואסור אז בכל הסייגים והגדרים שגדרו חז"ל לשבת כגון לכנוס למרחץ להזיע בעלמא וכ"ש ברחיצה בחמין וכה"ג בכל השבותין ובא המחבר להשמיענו דאפילו אותן דברים שהתירו בבין השמשות כגון עירובי חצרות והטמנה דהוא בודאי לצורך שבת וה"ה כל שבות שהוא לצורך מצוה אפ"ה אסור כאן והטעם דכיון דקבל עליו שבת בפירוש אף שהוא זמן הרבה קודם ביה"ש חמור מביה"ש בלי קבלה [ולפ"ז לא יצוייר ההיתירא דבין השמשות הנ"ל לענין ע"ח והטמנה וכה"ג רק אם הוא במקום שאין שם צבור דאל"ה בודאי רוב הצבור קבלו כבר שבת בבין השמשות והמיעוט נמשכין אחריהן בע"כ וכמ"ש בסימן רס"ג סי"ב וי"ג ע"ש] ועיין בביאור הלכה בשם הרבה אחרונים שכתבו דדוקא ע"י ברכו שהוא קבלת שבת של ציבור אבל אם יחיד קבל עליו שבת מבעוד יום לא חמיר מבין השמשות וכן משמע ממ"א סק"ז:
וכי בישראל בריבוי קהילות אדם נגרר אחר רוב מסויים?
אם הבנתי נכון את שאלתך, נכון הדבר שביישוב עירוני שאדם לךא קבוע באיזו קהילה או מנין מסויים אין קבלה של רוב הציבור בדרך כלל. ביישוב כפרי עם מנין אחד או בקהילה מאוד מגובשת, זה קיים.
אכן זו כוונתי שבעיר שכונה חרדית הגם שיש לי מקום בבית כנסת מסויים אין זה מחייב אותי
השאר תגובה