קידוש בליל שבת על מזונות או שתיית רביעית יין בלא פת

שאלה:

שלום,
אני יודע שזה לא לכתחילה אבל האם בשעת הדחק אפשר בליל שבת לעשות קידוש, לשתות רביעית, ורק לאחר כמה שעות לאכול? תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

יש בהצעה שלך "שני דוחקים", ולכן הייתי נמנע מכך.

ראשית, ידועה המחלוקת אם מצות הקידוש מתקיימת דוקא בסעודת פת או גם במזונות. מעיקר הדין גם בלילה ניתן לקדש ולאכול מזונות, כמבואר בשו"ע ומשנה ברורה בסי' רעג סעי' ה ס"ק כב. אמנם בביאור הלכה שם הביא מדברי הגר"א שהחמיר שהקידוש יהיה על הסעודה הקבועה ולא על מזונות לבד, ולכן, אף שהעיקר להלכה אינו כך, מכל מקום כתב בשו"ת עין יצחק או"ח סי' יב שלכתחילה מי שיכול, בליל שבת שהקידוש מדאורייתא יחשוש לדעת הגר"א, והכל לפי הענין. כך שזה דוחק ראשון.

דוחק שני, כלל לא פשוט ששתיית רביעית יין נחשבת קידוש במקום סעודה, רק מי שאינו יכול לאכול מזונות או אין לו מזונות [בפסח יש הרבה שאין להם עוגת מזונות] סומך על שתיית רביעית, ויש מצריכים שתי רביעיות.

בדין קידוש במקום סעודה מצינו כמה שיטות בפוסקים: אכילת עוגה – לדעת השו”ע  סי’ רעג סעי’ ה כזית עוגה יוצאים בו ידי חובת דין זה, וכך הכריעו רוב הפוסקים, אולם הגר”א [הובא בביאור הלכה שם] החמיר לאכול פת דוקא. מנהג העולם בזה כדעת השו”ע [אלא שיש שהחמירו שהכזית יהיה כולו מהקמח ולא בצירוף הביצים והסוכר וכיוצא בזה כמבואר במשנה ברורה סי’ רח. שתיית יין – דעת הגאונים שדי ברביעית יין של הקידוש לקיום דין זה וכן פסק השו”ע שם, אולם, הלבוש שם כתב שהיין של הקידוש לא יוכל להחשב כסעודה הבאה מחמתו, וצריך לשתות רביעית נוספת, וכדבריו הסכימו הב”ח ט”ז ומג”א ועוד, במשנה ברורה מחמיר עוד יותר, ולדעתו, לכתחילה גם עוד רביעית יין אינה נחשבת סעודה וכדאי לאכול עוגה, כמבואר בשער הציון שם ס”ק כט-ל. אכילת פירות – בקידוש הלילה אינם מועילים, אולם, בקידוש של יום שדינו קל יותר, פסק המשנה ברורה שניתן לסמוך על כך בשעת הדחק, ובפרט כששותה רביעית מיין הקידוש.

אני מבין שקשה לך לאכול בשבתות החורף מוקדם ואתה מעדיף בשעה מאוחרת יותר, זה נובע מאכילה ביום שישי, אם נקיים את דברי השו"ע בסימן רמח שלא לקבוע סעודה ביום שישי [לפי כללי הענין אבל בעיקר כל אחד לפי תחושותיו שלו] נוכל לאכול את סעודת השבת בתיאבון ובשמחה במועדה.

שבת שלום ומבורך.