שאלה:
האם יש עניין או הלכה להסמיך תפילת מוסף לקדיש כמו בשחרית להסמיך גאולה לתפילה? למשל באמירת תפילת הגשם או תיקון הגשם למנהג הספרדים שנחלקו בזה המנהגים שיש נוהגים לפני הקדיש שלפני תפילת מוסף ויש נוהגים אחרי הקדיש לפני תפילת מוסף.דלפי מה שכתב השו"ע בסימן תרס"ח ס"ב משמע שהש"צ מכריז הגשם אחרי הקדיש שלפני תפילת מוסף וכן משמע ממה שכתב הרמ"א סימן קיד ס"ב שקודם שמתחילין מוסף מכריז השמש משיב הרוח וכו'. ואגב לא כתוב שם הגה דנראה שאין אלו דברי הרמ"א כלל ועי' במשנ"ב שם. האם ואם אין שם מילת הגה מדוע מתיחסים לכך כאילו הם דברי הרמ"א ושמא היא תוספת מאוחרת ומטעה?
בברכה.
תשובה:
שלום וברכה
למעשה נחלקו האחרונים על מה נסוב הקדיש שלפני מוסף, אם על אמירת אשרי שלפניו או על התפילה שלאחריו, המגן אברהם בסי' רצב ס"ק ג נקט שהוא מוסב על תפילת שמונה עשרה ואין להפסיק ביניהם, ואילו הפרי מגדים בסי' נה ס"ק א וסי' תכג ס"ק ו נקט שהוא מוסב על הקריאת התורה או הקדושה דסדרא שלפניו. לכתחילה במידת האפשר חוששים לשיטת המגן אברהם, ולכן חולצים את התפילין בראש חודש בזריזות ולא מפסיקים בדיבור, אולם מה שמוכרח לצורך התפילה אין בו איסור של ממש ואינו כדין סמיכת גאולה לתפילה בשחרית, וראה נוסח הדברים בזה בשו"ת שבט הלוי חלק ט סימן מט.
תודה ויישר כח.ומה עם השאלה אם בשו"ע מובאת דעה אחרת או מנהג שהמחבר לא הביאם כמו שבד"כ הרמ"א מביא ולפני כן ישנה מילת הגה אך כשאין מילת הגה האם יש לפרשם גם כדברי הרמ"א או לא בהכרח? האם יש התיחסות לכך?
בברכה רבה וחיזקו ואימצו להגדיל תורה ובזיכוי הרבים.
בדרך כלל זה הרמ"א למעט ציוני מקורות שבזה יש מבוכה גדולה, לפעמים אלו ציונים של הש"ך, לפעמים מספרים אחרים, ועסקו בענין זה במבוא לשו"ע מורשה להנחיל.
השאר תגובה