לתרומות לחץ כאן

קידוש על יין שלא שילמו עליו

שאלה:

א. אדם עשה קניה בחנות של אוכל, ובתוכו היה גם בקבוק יין, ובשבת התברר לו שעל היין הוא לא שילם, האם מותר לו לקדש עליו?
ב. אם שילם על בקבוק יין, ולא מצאוהו בין המוצרים שהחזיר מהחנות, וחזר לחנות ולקח בקבוק אחר, ובשבת מצא שאכן כן לקח בקבוק יין הביתה גם בפעם הראשונה, וכעת איננו יודע איזהו הראשון ששילם עליו, ואיזהו השני שלא שילם עליו, מה הוא עושה לגבי קידוש?
ג. בסיפור הנ"ל באות ב' – אם אחד מבני הבית קידש על כוס מא' מהבקבוקים ומישהו אחר קידש על כוס מהבקבוק האחר, מי מהם צריך לחזור ולקדש – א. שניהם, ב. רק מי שקידש שני?, ג. שניהם יוצאים ידי קידוש, ואחר השבת ישלם על שניהם?
האם בזה הכלל דניחא ליה לאיניש?

אשמח מאוד למקורות כמה שאפשר.

תשובה:

שלום וברכה,

א. קונה שלא שילם על בקבוק יין בטעות, הבקבוק יין שייך לקונה ויש לקונה חוב כספי לחנות. ולכן מותר לו לקדש על היין שלא שילם בטעות, ואין על היין דין גזל.

ב. אם לקח בטעות בקבוק יין נוסף שחושבו שיכול לקחת את הבקבוק, עליו להחזיר בקבוק אחד לחנות, ובקבוק אחד יכול להשתמש. וכיון ששני הבקבוקים תחת ידו, יכול להחליט באיזה בקבוק הוא לוקח לעצמו ואיזה בקבוק הוא משתמש, ולכן מותר לו לפתוח בקבוק אחד ולהשתמש בו.

ג. אם שני הבקבוקים נפתחו על ידי שניים מבני הבית וכל אחד קידש על בקבוק אחר, שניהם יצאו ידי חובה ואינם צריכים לשוב ולקדש. ובוודאי שאם רוצה לקנות את שני הבקבוקים הם מסכימים לכך ואין כאן גזל לפתוח את שניהם לכתחילה.

בהצלחה.

מקורות:

א. אם לקח ע"מ לשלם ולא שילם בטעות, יש לו חוב כספי ואין זה כאן גזל – כן מבואר מהשו"ע סימן קצ שאם רוצה לשלם מיד התשלום על המקח הוא חוב.

ב. בגמרא בכורות (יח, ב) הפקיד טלה אצל בעה"ב ומת ולבעה"ב היה טלה משלו ואין יודעים של מי מת הממע"ה, ויכול בעה"ב לומר למפקיד שלך מת. דין זה הובא בשו"ע (יו"ד שיז ס"ב). 

בתרומת הדשן (סימן שיד) למד מכאן ששליח שניתן לו ממון מסוים והתערב בממון של השליח ונאבד חלק מהממון שיכול לומר למשלח שלך אבד. והובא ברמ"א (חו"מ רצב ס"י). ולפ"ז אם שני הבקבוקים בידו יכול להחליט מה לוקח לעצמו ומה מחזיר לחנות, וממילא אין כאן ממון גזול.

ג. כאשר שניים מבני הבית כל אחד פתח בקבוק ולא ידע שהשני פתח בקבוק אחר, נראה שכל אחד יצא ידי חובה, משום שכל אחד מוחזק בבקבוק אחד ויכול כל אחד לומר זה הבקבוק שנקנה והשני הוא הגזול, וכדין כל ספק ממון שמי שהוא מוחזק הוא הבעלים, וכאן כל אחד הוא מוחזק והוא הבעלים. וגם אם התברר אח"כ שכבר הראשון פתח את הבקבוק הראשון, השני לא נעשה גזלן למפרע כיון שהיה בשוגג ואין דין גזלן בשוגג, ודינו כמזיק שחייב לשלם את ערך הבקבוק, וכיון שאין לו דין גזלן אין דינו כמנאץ. אבל אם בכוונה פתח את הבקבוק השני הרי זה גזל, ולמרות שלא יכול להחזיר את הבקבוק למוכר, וחייב להחזיר את דמיו, פסק במ"ב סימן קצו ס"ק ד שגם אם יש שינוי וחייב לשלם דמים הרי דינו כמנאץ וחייב לברך שוב.

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל