הגיית שם ה' בלימוד רמב"ם

או אם זה אפילו חלק מפסוק ובלבד שיש משמעות לחלק הפסוק.
למשל מותר לומר "קרוב השם לכל קוראיו" גם אם לא מסיים את החצי השני של הפסוק "לכל אשר יקראוהו באמת".
כך נוהגים בני ספרד.

למעשה נוהגים כך לא רק בדרשות ולא רק בשם אלוקות.
הדוגמה הכי מובהקת, אם הרב יפתח כל סידור של עדות המזרח ובני ספרד, לא משנה איזה סידור, בקריאת שמע שעל המיטה כחלק מהנוסח של הפסוקים המובאים לשמירה והגנה, מובא חצי פסוק "כי אתה יקוק מחסי"
ואין שם את המשך הפסוק ("עליון שמת מעונך"), ויש ענין לפי המקובלים לומר דווקא בנוסח זה ללא המשך הפסוק.
ועוד יש דוגמאות למכביר.
לגבי מה שכבודו כתב על החילוק בין שם אלוקות לשם הוויה, ישנם רבנים מבני ספרד שאומרים את השם אלוקים (ב-ה ולא בק) אפילו לא בתוך פסוק כלל אלא כל שנאמר בדרשה של דברי תורה. לעומת זאת את שם הוויה מקפידים לומר דוקא בתוך פסוק (או חציו אבל עם משמעות כפי שאמרנו) ובודאי שלא נאמר סתם כך באוויר אלא בדברי תורה וכד' גם כשלומד לבדו.
שבוע מבורך ומואר