שאלה:
שלום כבוד הרבנים והאברכים. האם יש איזה איסור או אפילו פגם בלספר לחברים על שנתתי צדקה לפלוני, במציאות שאני לא מפרט מי אותו פלוני והם לא מכירים אותו? אני לא מרגיש שזה בא לי מתוך גאווה, אלא רצון לשתף בחוויה של הנתינה שעשתה לי טוב ושלדעתי עשתה לאחר טוב. אני שואל כי פעם סיפרתי משהו כזה ואמרו לי לא להתרברב בזה ושככה זה לא מתן בסתר. לדעתי יש בזה איזו מעלה (חוץ מהסיפוק שברצון לשתף) שהרי זה יכול לעורר השראה באחרים גם לעשות ככה, וגם אם זה יגיע ממקום של התרברבות, בבחינת "הנה אני אתן עכשיו יותר ממה שהוא נתן" – הרי שבסופו של יום עניים ירוויחו מזה, גם אם שלא לשמה. תודה.
תשובה:
שלום וברכה
כמו הרבה דילמות דומות, יש לסיפור הזה מעלה וחיסרון, מצד אחד אתה מפסיד את המתן בסתר ואת ה"לשמה", ומצד שני זה גורם לך לתת עוד ולהרבות בצדקה וזו זכות גדולה. לכן, מה שאתה מרגיש שעושה טוב יותר ונכון יותר תעשה, ואין בזה תשובה אחידה לכל אדם.
בהצלחה רבה תזכה תמיד לתת ולעשות טוב.
שבת שלום.
