לתרומות לחץ כאן

חיוב כיסוי ראש לאשה

שאלה:

שלום רבי,
האם יש הקלה או דעה הלכתית(ספרדים ) המתירה לאישה לא לחבוש כיסוי ראש?

תשובה:

אין כל היתר לאשה נשואה שלא לחבוש כיסוי ראש.

מקור דין זה במשנה בכתובות עב ע"א, ולהלן שם ע"ב נראה שהוא חיוב דאורייתא.

עיקר חיוב הכיסוי, הוא כשיוצאת לחוץ לשוק במקום שרבים מצויים, ובחצר ובבית, יש מחלוקת הפוסקים, עיין בטוב"י וב"ח באה"ע סי' קט"ו ועוד. ומ"מ כבר נהגו כל ישראל בכל מקום שכל שיש אנשים זרים, אינה הולכת בלא כיסוי ח"ו. וע"ע בב"י או"ח סי' ש"ג. ורק בביתה כשנמצאת לבדה עם בעלה, מן הדין רשאית. אולם כבר נודע מ"ש בזוה"ק פרשת נשא, שהדבר אסור והחמיר בו מאד, והביאוהו האחרונים. ולכן מנהג היראים שאפילו בבית לבדם אינה מסתובבת בלא כיסוי.

שבת שלום.

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. הערה ראשונה:

    אכן לפי רוב מנין ובנין של הפוסקים ראשונים ואחרונים, איסור פריעת הראש לאשה נשואה הוא דאורייתא, וממילא אין נפק"מ גם אם כל הנשים החרדיות ילכו בגילוי ראש – זה עדיין יהיה אסור, כי איסור דאורייתא אינו משתנה לפי הזמן והמקום.

    אך ישנם כמה מהראשונים ומהאחרונים שנקטו שהכיסוי הוא חיוב דרבנן או מנהג הנשים הכשרות, וממילא אם משתנה המנהג ישתנה גם הדין, ואציין כמה מהם:

    א. ראש לכולם הוא שו"ת תרומת הדשן סי' רמ"ב, שכתב בדעת הרמב"ם שפריעת ראש איסורה מדרבנן, וזה לשונו: "ואע"ג דרמב"ם כתב דאינו אלא מדברי קבלה הא איהו נמי כתב דפריעת ראש באשה אינו אלא זהירות מדרבנן כדמוכח מלשונו, ומסתמא סבירא ליה הא דפריך תלמודא 'דאורייתא היא' רצונו לומר רמז דאורייתא יש לה".

    ב. הרה"ג רבי יוסף נסים בורלא ראב"ד לעדת הספרדים בירושלים במאה הקודמת, בספרו "וישב יוסף" (חלק יו"ד סי' ב'): "אזהרה שמענו מתנא דבי ר' ישמעאל דלא יצאו בפריעת ראש ואפי' דאין איסורא מדאורייתא, ואף אי רגילי, אין זה דרך צניעות. ותנינן שתצא בלא כתובה משום דת יהודית… גילוי שיער אשה דאיסורייהו לאו משום דהן החמירו על עצמן, אלא איסורייהו מדרבנן, ואסמכוה אקרא דמראך נאוה וכו'… איסורייהו מאזהרת תנא דבי ר' ישמעאל וכו' וסוף כל סוף יש סמך מן התורה… מתקנה ואזהרה מתנא דבי ר' ישמעאל הנזכר בסוף המדיר, וא"כ חזר הדבר שהוא תקנת חז"ל. הא ודאי משום סייג וגדר נגעו בה… איסורייהו דרבנן ויש לו סמך מדאורייתא ומשום סייג עשו".

    ג. הגאון רבי יוסף משאש בספרו אוצר המכתבים חלק ג' (סי' אלף תתפ"ד): "אין האסור מצד עצם הדבר של גילוי שיער, רק מצד מנהג בנות ישראל שנהגו לכסות ראשן, משום שחשבו בזמנם שיש בזה צניעות לאשה, והמגלה שערה נחשבת פורצת גדר הצניעות, ולזה הזהירה תורה לכל בת ישראל שלא תעשה היפך מנהג בנות ישראל בזה".

    ד. הגאון רבי יצחק שמחה הלוי הורוביץ זצ"ל, מרבני ארה"ב, בספרו "יד הלוי" (על ספר המצוות, עמ' קמ"ג): "מהא דאמרו פרועת ראש דאורייתא אין שום קושיא [מדוע לא נמנה במנין המצוות], דאינו מצוה בפני עצמה, ותלוי במקום ובזמן… וקרא אסמכתא בעלמא הוא, כאשר רגילין רז"ל בכל מקום לסמוך דבריהם על איזה פסוק כידוע… רש"י ז"ל בפירוש השני שכתב עליו וכן עיקר, דלמדו זאת מדכתיב ופרע מכלל דההוא שעתא לאו פרועה הות, שמע מינה אין דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש עכ"ל, ומבואר דרש"י עצמו כתב דבמנהגא תליא מילתא".

    ה. הגאון רבי אברהם רומנו זצ"ל, רב העיר סרייבו שבבוסניה, בספרו "אברהם אברהם" (ח"ב, פרשת נשא), "ראשה פרוע דאורייתא היא, רצונו לומר גזרה אלימתא דרבנן דאסמכוה אקרא, דגזרה דאסמכוה אקרא אלימא מגזרה דלא אסמכוה… והפוסקים העתיקו דאורייתא כמו שכתב בש"ס, ולא נחתו לפירוש דלאו דין דאורייתא אלא אסמכתא בעלמא".

    ו. הגאון רבי אשר גרוניס זצ"ל, רבה של וילטשין בפולין, בספרו "פרי אשר" (סי' י"ב, עמ' ק"א): "והיה נראה לי לומר, דאף שנקטו בגמ' ראשה פרוע דאורייתא, אין הכוונה שזהו כאחת מתרי"ג המצוות, רק כיוון שהוזכר בתורה מנהג קדמונים שנשים לא רגילות ללכת בגילוי ראש, נקרא זה "דאורייתא"… וזה מצוי בתלמוד שנקטו "מדאורייתא" ואינו מהתורה ממש".

    עכ"פ יש להדגיש שגם לשיטת כל הנ"ל שזה דרבנן או מנהג, הרי המנהג העכשווי הוא שמאה אחוז מהנשים החרדיות מכסות את ראשן, וממילא אין שום מקום להקל בזה, כי המנהג נקבע ע"פ הנשים הכשרות.

  2. הערה שניה:

    ענין חיוב הכיסוי בבית הוא ענין של מנהג הקהילות, וקשה לתייג את כל ה"יראים" במנהג זה.

    בעיקר הדין אין חיוב לכסות את השיער בבית לפי רוב ככל הראשונים, וכן נפסק להלכה, אלא שהוא תלוי במנהג ישראל – יש מקומות וקהילות שנהגו להחמיר בזה, וידועים דברי המשנה ברורה שהביא את הזוה"ק ואת תשובת חת"ס סימן ל"ו, "דכבר קבלו עלייהו אבות אבותינו בכל מקום ששמענו שנפוצים ישראל לאסור בזה, א"כ ה"ל דין גמור שקיבלו עלייהו כהך דעה האוסרת, וכמש"כ המג"א סימן תקנ"א ס"ק ז', וע"ש שהאריך הרבה בזה, וכתב לבסוף דבארצותינו שנתפשט המנהג ע"פ הזוהר איסור גמור הוא" ובפרט ליד הילדים.

    אבל יש קהילות ובפרט מהספרדים שלא נהגו בזה, והגר"ע יוסף בספרו טהרת הבית (עמוד קס"ו) כתב גם הוא שאין איסור בזה מעיקר הדין, והמחמירה תבוא עליה ברכה.

  3. סתם מעניין
    לפי הזוה"ק יש עניין להשתדל גם בחדר הפרטי של בני הזוג ?
    מה הגבול שבכל אופן משייר את שערותיה כתכשיט להתנאות בפני בעלה ?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל