שאלה:
שלום וברכה
כאשר נשמעת אזעקה באזור מגורי המרחב המוגן שלנו הוא חדר המדרגות של הבנין. אם הייתי באמצע הסעודה ונשמעה אזעקה ויצאתי לחדר המדרגות- האם זה נחשב הפסק? האם כאשר אני חוזרת הביתה בתום האזעקה עליי לברך שוב על המאכלים שהייתי באמצע לאכול? והאם יש הבדל בין סוגי מאכלים שונים? לחם, מזונות, שהכל…
תודה רבה
תשובה:
ביציאה לחדר מדרגות נחלקו הפוסקים אם היא נחשבת שינוי מקום המחייב ברכה נוספת או שדינה כיציאה מחדר לחדר בתוך הבית שלהלכה אינה שינוי מקום, כיון שסוף סוף אתה עדיין תחת קורת גג אחת. בשו”ת בצל החכמה ח”ו סי’ ע נקט שזה לא נחשב שינוי מקום, וכן כתב באור לציון ח”ב פרק יב סעי’ טז, ואילו בס’ שמירת שבת כהלכתה פרק נד ס”ק כז כתב בשם הגרש”ז אויערבך שיציאה לחדר מדרגות מחייבת ברכה נוספת, כיון שיש שינוי בבעלות על המקום [חדר מדרגות משותף לכל השכנים], לכן עדיף לברך שוב שהכל על משהו אחר, ואם אין – לא לברך פעם נוספת.
כמובן שלגבי לחם גם ביציאה החוצה אין לחזור ולברך, ואף הספרדים נהגו כך כדעת הרמ"א, ואילו במאכלים שאינם טעונים ברכה במקומם קיימת המחלוקת הנ"ל, לגבי מזונות זהו ספק אם הוא מהדברים הטעונים ברכה במקומם. כמבואר בסימן קעח סעי' ה.
שנשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות.
לברך שוב שהכל על משהו אחר? אם ברך שהכל על מאכל מסויים ואז רוצה לאכול מאכל אחר שברכתו זהה, לפי בני ספרד אין לו לברך שוב אפילו לא היה דעתו ולא היה מונח לפניו,ואפילו ברך שהכל על שתיה וכעת רוצה לאכול ביצה קשה או שוקולד למשל,אין לו לברך שוב וכך פסיקת הרב עובדיה הילקו"י,ועוד..
לכן הפתרון על מנת לצאת מהמחלוקת הוא לצאת מהבנין תחת כיפת השמיים ולחזור לביתו ואז יכול לברך שוב שהכל נהיה בדברו.
אפשר שינוי מקום, אבל גם לגבי שהכל על משהו אחר אני לא מסכים איתך, זה מאוד תלוי בסיטואציה, דבר שיש סיכוי שהיה מתגלגל אליו נכלל בברכה, אבל משהו שכלל לא היה בדעתו ודאי חובה לברך עליו.
יש בזה מחלוקת!
שיטת המשנ"ב והכף החיים ברו' סעיף ה' שדרכו של אדם להפתח מאכילה לאכילה ומשתיה לשתיה, לכן לא צריך לחזור לברך, אבל אם אתה עובר בין מאכל לשתיה או משתיה למאכל, אם לא כיוון ולא היה לפניו צריך לחזור ולברך (כי לא אומרים שדרכו של אדם להפתח מאכילה לשתיה או משתיה לאכילה.)
אבל חזו"ע לא פוסק ככה, לדעתו גם מאכילה לשתיה ומשתיה לאכילה לא צריך לברך!
אבל מאכילה לאכילה או משתיה לשתיה לכל הדעות לא צריך לחזור ולברך, לכן איני מבין מדוע אינך מסכים עם זה.
אינני מסכים כי בעיני זה חסר טעם לומר מחלוקת ולמנות שמות כאשר באמת מדובר במשהו טכני מציאותי לגמרי, והוא יכול להשתנות בין בני אדם ובין המקרים השונים, והרבנים הפוסקים רק רצו להסביר את מה שהיה נראה בעיניהם נכון בדרך כלל.
ברור בעיני שאדם שמתיישב ליד השולחן לכוס קפה והוא גם קצת רעב רק לא ממש תיכנן עדיין, סיכוי טוב שגם יאכל משהו, ולעומתו אדם שבכלל לא התכוין עכשיו לאכול, רק נישנש משהו כדי לטעום וכדומה, אין סיבה לחשוב שיגרר לאכילה אחרת, וכן על זו הדרך. יש שציינו שמשתייה לאכילה לא מצוי שיגרר, אבל שוב זה ענין טכני שאם אדם רק צמא למה לחשוב שיאכל משהו, אבל אם אדם לא כזה צמא הוא מגיע למטבח כדי לפשפש במקרר ומצא שתייה, האם נאמר הוא לא יגרר לאכילה? בטח יגרר…
בדיוק בגלל שהגדר איננו ברור כל כך, אין יותר טוב מלאכול/לשתות בשיעור שיתחייב בברכה אחרונה,ובעת הברכה הראשונה יגביל שרוצה לפתור את כל המאכלים או המשקאות ששיכים לאותה ברכה,רק עד הברכה האחרונה.
השאר תגובה