שאלה:
שלום וברכה.
אני מייעץ למתמודדים ומתקשים, ולעיתים קורה להם שהם ערים בלילה ובבוקר נרדמים בלי שחרית וקמים אחר חצות.
השאלה היא – מה יעשו עם ברכות התורה? הרי לא יכלו לצאת באהבה רבה כי לא התפללו, והיו נעורים כל הלילה בלי שישנו בצהרים הקודמים.
שאלה נוספת באותו עניין,
לצערינו יש מהם שישנים באופן קבוע מהבוקר עד הצהרים וערים בלילה, ו'אין להם כח' להתפלל שחרית. יוצא שישנים ביום בקביעות.
האם אפשר להחשיב את זה כשנת יום שתחייב גם היא בברכת התורה?
ובכלל, אם כל עניין ברכת התורה הוא הפסק מהברכה ביום הקודם, לכאורה כל שינה ארוכה אמורה להוות הפסק ולהתיר לברך שוב. הלא כן?
אשמח לביאור העניין.
ה' ישלם שכרם מושלם מן השמים!
תשובה:
שלום וברכה
למעשה פשוט כמו שהרגשת, אין הבדל בין הצהריים של יום האתמול לבין הבוקר של היום הזה, הרעיון של רבי עקיבא איגר אליו רמזו דבריו, שכותב שכאשר אדם גם ישן ביום וגם עבר עליו יום נוסף, הוא ממה נפשך חייב בברכות התורה, נכון בין אם ישן בצהרי היום האתמול בין אם ישן בבוקר היום הזה, ולכן לדבריו הם יכולים לברך ברכות התורה כשהם קמים. אמנם החזון איש פקפק ברעיון הזה אבל נראה שנהגו לסמוך על דבריו כאשר אין מישהו אחר שניתן לצאת ממנו ידי חובה.
תודה רבה!
מועיל מאד!
באותו עניין עלתה מהם עוד שאלה – כיון שלפעמים הם קמים מאוחר אז הם מתפללים מנחה פעמים, ועושים זאת ע"י תפילת לחש בתור מנחה, ומתפללים שוב ע"י הצטרפות לחזרת הש"ץ בתור תשלומים לשחרית. למדנו גם שעליהם לומר 'אשרי' בין תפילה לתשלומים, והם רוצים לעשות 'עושה שלום' ולומר אשרי ולחזור להתפלל עם הש"ץ אלא שמאחוריהם עדיין לא סיימו להתפלל והם לא יכולים לפסוע (וחלקם מתביישים לפסוע כי אז כולם יראו שהם לא מתפללים שוב כי לא קמו בזמן…) – – – אז הם שואלים האם אפשר לומר עושה שלום גם ללא פסיעות, או למפרע שיעשו משהו ששמעו פעם (איני יודע מאיפה) שאפשר לעשות פסיעות לרוחב דהיינו להרחיב את הרגלים ימין ושמאל בתור ג' פסיעות ואז לומר עושה שלום. בקיצור – מה הכי טוב שיעשו ומה בדיעבד יוצאים ידי חובה?
לא יפסעו אלא יגידו אשרי ואז תשלומין. כמובן יש ללמדם שדין תשלומין מועיל רק למי שנאנס ולא התפלל ובכל מרה זה לא היה בשאט נפש, אבל מי שהתעורר ובחר להמשיך לישון, אינו יכול להתפלל תשלומין.
השאר תגובה