שאלה:
שלום רב,
אב שנמצא בלחימה ולא בטוח שישיג כהן לפדות את בנו הבכור בזמן של הפדיון. גם לא בטוח שיהיה זמין בטלפון בימים הבאים.
1. האם עדיף שימנה שליח שיפדה במקומו בתאריך, או ש"מצווה בו יותר מבשלוחו"-ועדיף לדחות את האירוע עד שיחזור בעז"ה ויזכה במצווה בעצמו?
2. אולי כן ישיג כהן בשטח בתאריך עצמו, האם במקרה זה שייך לעשות סעודה חגיגית כשהטקס יתקיים בנפרד? (לא בטוח שיוכל לעדכן אותנו גם אם ישיג כהן-האם בכ"ז לארגן סעודה?)
נשמח למקורות,
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
האב או אחד מבאי כוחו יעביר לכהן כסף, נניח בהעברה בנקאית או כל דרך אחרת, והכהן יטול את חמשת מטבעות הכסף שברשותו ויקנה אותם תמורת הכסף ועל ידי קנין סודר וקנין יד על ידי אדם אחר שנוכח שם, עבור האב, ואז אותו אדם יתן את הכסף הזה בשליחות האב לכהן. ואף שיש דיון רחב אם מועילה שליחות בפדיון הבן, כאן שהוא נותן כסף שלו ששייך לו זה מועיל.
מקורות:
ברמ"א סי' שה סעי' י הביא בשם הריב"ש שלא מועילה שליחות בפדיון הבן, ועל פי זה דן, מדוע נוסח הברכה הוא על פדיון הבן ולא לפדות את הבן כשאר מצוות שאי אפשר לקיימן על ידי שליח, וראה שו"ת חתם סופר יו"ד סי' רצד שיש להחמיר כדברי הרמ"א שלא מועילה שליחות בפדיון הבן, וכן דעת הלבוש וערוך השלחן שם, וגם מחכמי הספרדים ראה רוח חיים סי' שה ס"ק ד, וכמה טעמים נאמרו בדבר, בלבוש כתב שהיא מצוה שבגופו כמו תפילין וכדומה, ובחתם סופר שם כתב שהטעם הוא משום שהפדיון הוא זכר להצלת בכורי ישראל שעשה הקב"ה בעצמו ולא על ידי שליח, וכהנה עוד טעמים נאמרו בענין זה.
החתם סופר שם מיקל באופן שהכסף הוא של האב ולא של השליח, וכ"כ בסידור היעב"ץ הל' פדיון הבן, אבל בס' אות ברית ס"ק יד דחה דבריהם, ואף העיר שהחתם סופר סתר בזה משנתו לכאורה, וכן כתב בערוך השלחן שם סעי' ח שמסתימת דברי הרמ"א נראה שבכל אופן אינו מועיל.
אמנם בפתחי תשובה שם ס"ק טז ובהגה' רעק"א ועוד רבים נקטו שמועילה שליחות בפדיון הבן, אבל כיון שיש בזה מחלוקת והיא מצוה חביבה של פעם בחיים, אין להקל בזה, וכדאי לעשות את המאמץ והאי נעימות הזו כדי לקיים מצוה זו כצורתה. אלא שבשעת הדחק יעשו באופן הנ"ל של הקנאת הכסף שכך זה מועיל לכו"ע לדעת החתם סופר.
