שאלה:
שאלות בנושא: נטית החלק העליון של הבית מזוזה.
1] האם לנושא
קביעת כיוון נטית החלק העליון של הבית מזוזה,
אם לפנים תוך החדר או לחוץ [לפנים/תוך חדר אחר],
הכלל הינו:
נטית הבית מזוזה,
צריכה להיות כך,
שהחלק העליון של הבית מזוזה,
נוטה כלפי החדר שאליו הכניסה?
2] האם הכלל הזה תקף לחלוטין,
גם כאשר כיוון ימין הנכנס,
לא נקבע לפי החדר הפנימי,
אלא לפי קריטריון אחר,
מהארבעת הקריטריונים:
א] החדר הפנימי.
ב] עיקר שימוש הפתח.
ג] עיקר שימוש החדר.
ד] היכר ציר.
או שמא הכלל הזה
לא תקף בכל ארבעת אלו?
3] אם קבע בית מזוזה,
עם נטית החלק העליון של הבית מזוזה,
לצד הלא נכון מבחינה הלכתית.
דהיינו 1 מ 2 אלו:
א] נטיה לחוץ החדר, במקום לפנים/תוך החדר.
ב] נטיה לפנים/תוך החדר, במקום לחוץ החדר.
האם זה לחלוטין לא מעכב הלכתית?
ולכן לא דחוף לתקן?
תודה.
תשובה:
בכל האופנים, תמיד ראש המזוזה פונה פנימה [אשכנזים] או שהיא זקופה [ספרדים]. לכאורה זה לא מעכב ובלבד שלא תהיה שוכבת.
מקורות:
ראה מזוזת מלכים הלכה למשה ס"ק סו.
רשמתם בתשובה:
"בכל האופנים,
תמיד ראש המזוזה פונה פנימה…".
שאלה:
הכוונה ב-"פנימה", אינה בהכרח:
א] החדר הפנימי יותר.
נכון?
שהרי יכול להיות מצב,
שבו קיים פתח מעבר בין 2 חדרים,
שהינם פנימיים באותה מידה,
ואז נקבע לפי מדרג הכללים:
ב] עיקר שימוש הפתח.
ג] עיקר שימוש החדר.
ד] היכר ציר.
ויכול להיות מצב, כנראה יחסית נדיר,
שבו לא ניתן לקבוע
לפי 3 הקריטריונים הראשונים.
ולכן צריך לקבוע לפי היכר ציר,
והדלת של החדר, כגון חדר ממ"ד,
כאשר היא במצב פתוח,
היא נמצאת במסדרון.
דהיינו לא בפנים/תוך החדר ממ"ד,
אלא בפנים/תוך המסדרון.
ובמצב כזה נטית ראש המזוזה
הינה לכיוון המסדרון?
ולא פנימה לכיוון פנים/תוך החדר ממ"ד.
למרות שסתם "פנימה" בשפה העברית,
בדרך כלל משמעותו לתוך החדר,
ולא לתוך המסדרון.
תודה.
לא אמרתי החדר הפנימי, אלא בכל מיקום של מזוזה, הכוונה תמיד שמי שנכנס דרך הפתח המזוזה לימינו, זה כלל בסיס, וביחס אליו תמיד החלק העליון של המזוזה נוטה פנימה. כל החלטה על קביעת מזוזה היא תמיד לקבוע "מה הוא ימין הנכנס".
השאר תגובה