שאלה:
שלחתי הבוקר שאלה זו וכתבו לי וכי כהנת שהתגרשה בעודה מעוברת ולדה יהיה חלל.
במקרה של גרושה ודאי ודאי שהוא לא נחשב בן גרושה [זו אין צריכה לפנים ומ"מ גם כתוב כך להדיא בתוי"ט ריש מכות] וזה לא דומה לנדו"ד, אבל כאן הנדון הוא מכיון שבשעת הלידה אמו היא חללה ונפסלה מכהונה ובנה שיולד מכאן מכאן ואילך ודאי אינו פטור מפדה:"ב כדאיתא בכורות מז. והשאלה דידן היא מכיון שאמנם בתחילת ההריון מ"מ הוא היה בן של כהנת אבל בשעת הלידה אז רחמה כבר לא היה רחם של כהנת ויסוד הספק הוא האם הפטור של בן כהנת הוא בגלל שהוא מ"מ אזיל בתר אמו והוא קצת כהן או בגלל שבשעת הלידה הוא יצא מרחם של כהנת הקדושה בקדוש כהונה
תשובה:
כוונתי היתה כך:
נניח שאביו לא היה ישראל אלא כהן, או לוי, ואמו זינתה תוך ימי עיבורה והוא נולד לה, האם דינו כחלל? ודאי שלא. כלומר הוא כשר להקריב על גבי המזבח ולשמש בכהונה גדולה. האם יתכן שאדם הראוי להיות כהן גדול יהיה חייב בפדיון הבן? הוא מלתא דתמיהה, ולכן בהכרח הכל הולך אחר שעת ההריון.
האם יש צדק בדברים?
בס"ד אם אביו היה כהן הוא היה כהן בגלל אביו וזה fnuci מכשירו אפילו לכהונה גדולה' אבל בנדו"ד באמת אינו כהן כלל שהרי אביו ישראל ולכל דיני התורה הוא ישראל ולא כהן] ורק יש לו פטור מפדיון הבן בגלל שהוא נולד מרחם של כהנת [כלשון הגמ' בבכורות מז. בטעם פטורו מפדה"ב שזה מכיון שבפטר רחם תלא רחמנא] ומכיון שאמו נתחללה לפני שיצא מרחמה א"כ לכאורה אין מה שיפטרנו מפדה"ב. ורק אם נפ' שכונת הגמ' שהוא קצת כהן בגלל שנולד מאשה כהנת אז יש לדון שמ"מ יפטר כי תחילת יציותו מאשה שאז עדין היתה כהנת
לכאורה הפטור של בן כהנת אינו בגלל שפטר רחמה של כהנת אלא בגלל שהוא בן של כהנת, וקביעת היחס הוא בשעת ההזרעה, כמו שמצינו לענין דין חללות. אמנם יש לפלפל בזה על פי מה שדנו הפוסקים בהפרייה מלאכותית אחרי מי הבן מתייחס, שבזה יש שסברו שקביעת היחס אחר האם היא בלידה, ויש בזה גם בגרנ"ט ועוד לענין מעוברת שטבלה לגרותה, שהבן נעשה ישראל בעצם לידתו מאשה ישראלית, ולפי דברים אלו אכן עדיין יש לדון.
השאר תגובה