כתיבת התורה על האבנים

שאלה:

היום קראתי וורט,
מדוע התורה נכתבה שוב בהר עיבל? התשובה היא – שצריך להיות דבק בתורה אף בקללה/ בקושי.
עד כאן יפה מאוד.
אלא שקראתי את אותו וורט על מדוע כתבו את התורה במעבר הירדן, במעמד המפחיד שכל המים עמודים מנגד? והתשובה היא – שנזכור שגם כשמפחיד צריך להיצמד לתורה.

האם יש כאן מחלוקת?

האם התורה נכתבה בשני המקומות הללו?

תשובה:

התורה נכתבה על האבנים ששימשו בשני המקורות האלו, נחקקה באבן ובסיד, בשבעים לשון כדי שכל עמי העולם יכירוה ויאמינו בה. כמבואר כל זה בפרשתנו:

דברים פרק כז פסוק ב (פרשת כי תבוא) – ד (פרשת כי תבוא)

(ב) והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יקוק אלהיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד:

(ג) וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל הארץ אשר יקוק אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יקוק אלהי אבתיך לך:

(ד) והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד: 

מדרש הגדול דברים פרק כז פסוק ב (פרשת כי תבוא):

ב) והיה ביום אשר תעברו את הירדן. כיצד עשו, כיון שעברו ישראל את הירדן באו להר גריזים ולהר עיבל שבשומרון שבצד שכם אשר אצל אלוני מורה, שנאמר הלא המה בעבר הירדן (לעיל יא, ל), ולהלן הוא אומר, ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה (בראשית יב, ו), מה אלון מורה האמור להלן שכם, אף אלון מורה האמור כאן שכם. ששה שבטים עלו לראש הר גריזים, וששה לראש הר עיבל. והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע, והכהנים מקיפין את הארון והלוים את הכהנים. וכל ישראל מכאן ומכאן, שנאמר וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עומדים מזה ומזה לארון (יהושע ח, לג). הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה, ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה, והיו אלו ואלו עונין אמן. הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה, ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה (פסוק טו), והיו אלו ואלו עונין ואומרין אמן עד שגומרין ברכות וקללות. ואחר כך הביאו אבנים ובנו את המזבח ושדום בשיד, וכתבו עליהן את כל דברי התורה הזאת בשבעים לשון, שנאמר וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב (פסוק ח), ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן.