שאלה:
ראיתי שמנסים לארגן מנין חדש ורוצים לשלם לעשרה ראשונים. האם זה ראוי משלושה בחינות.
1) לעזוב את המניין הקבוע שלי. מבחינת הציבור שאיתו אני מתפלל כיום. לעיתים זה מנין מצומצם. בעיקר בתקופת הבין הזמנים. כעת שזמן אלול מתחיל כנראה שזה יהיה כמו בד”כ. מנין וחצי עד שניים.
2) לשנות קביעות מקום. מבחינתי. מצד ”הקובע מקום לתפילתו”.
3) בכלל, כל הרעיון של קבלת תשלום בעבור תפילה או בעבור השתתפות במניין מרתיע אותי. האם זה נכון? ראוי? לכתחילה? אפשר לקרוא לזה ”ממון כשר”?
תשובה:
שלום וברכה
לא נשמע מדבריך שהבר יגרום נזק למנין שלך, יש שם די אנשים לפחות בתקופה הקרובה ולמעבר לכך לא מוטלת עליך החובה לדאוג.
מצד קביעות מקום, מסתבר שאם אתה עתה קובע מקום לתפילתך במקום אחר ולא סתם משנה באופן מזדמן, עדיין יש לזה את המעלה של קביעות מקום לתפילה.
בנוגע לקבלת כסף על תפילה ועל לימוד ובכלל בסגנון זה, נראה שהדבר תלוי מי אתה ומה אורח חייך. אברך שעל ידי שהוא לוקח את הכספים הללו מתאפשר לו ללמוד טוב יותר וברווחה יותר, זה בסדר גמור, הכל רוחניות כאן, אם היית מחפש לעצמך כסף היית עוזב את בית המדרש, אתה מתפרנס ממילגות קטנות בצימצום כדי ללמוד, זה לא רדיפת ממון אלא רדיפת תורה וההכרח לא יגונה ואין צורך לדקדק בזה. אבל אדם עובד שבלאו הכי מתפרנס והזמן המסויים שהוא קובע עצמו ללימוד ולתפילה הוא החלק הרוחני היחיד שו ביום ואינו עיקר עיסוקו, מסתבר שאכן נכון יותר שלא יקבל כסף על הלימוד והתפילה.
שבת שלום ושפע ברכה והצלחה.
