קמא קמא בטיל במנהגי המקום – דין עדה / קהילה שעלתה לארץ

שאלה:

מדי פעם שומעים טענה כי כל העדות שעלו מחו"ל לארץ ישראל צריכים לשנות את מנהגיהם בארץ בהתאם למנהגי א"י ולמנהגי ירושלים הקדומים מדין קמא קמא בטיל ואני תוהה בשלמא אם אותם עולים התיישבו בירושלים למרות שהם לא עלו כיחידים עליהם לנהוג כמנהג ירושלים הקדום,אבל לגבי עולים שהתיישבו באיזה ישוב או מושב בצפון או בדרום ובפרט בישוב חדש שהם הרב ,לא שמעתי מעודי שקהילה מעדה מסוימת ממקום אחד צריכה להתבטל למנהגי קהילה אחרת במקום אחר גם אם זאת ירושלים,ואני לא מבין מה הראיה לשיטתם מתשובת אבקת רוכל ס' ריב,כפי שאני מבין דין ביטול נאמר באותו מקום ולא ממקום למקום כמו בדיני או"ה באותה קדרה, האם אני טועה???

תשובה:

את טענתך זו שמעתי כבר לפני שנים רבות בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל בעל אור לציון.

בכל מקרה אין ראיה מדברי האבקת רוכל שם, הוא מדבר על מציאות החיים שהיתה מצויה בזמנם שכל בני העיר חיו יחד וניהלו חיי קהילה אחת, ולכן כל מי שבא לשם כיון שהוא מועט הוא מחוייב לנהוג במנהגם. במציאות החיים כאן שלכתחילה אנשים באים ומייסדים בתי כנסיות משלהם, ומעולם לא באו על דעת להיטמע בקרב הותיקים, ולכתחילה בכל מקום היו כבר מאות שנים קהילות שונות כמו בארץ שהיו ספרדים מקומיים ואשכנזים תלמידי הגר"א ואשכנזים תלמידי הבעש"ט וכו' ומעולם לא התערבו ולא באו על דעת להתערב, באופן זה ברור שאין כל מקום לדין זה.