שאלה:
השאלה לא למעשה אלא לעיונא בעלמא. מה קורה אם אבי הבן נהיה אונן לפני שהספיק למול. האם דוחים את הברית עד אחרי הקבורה? ומה אם לא יספיקו לקבור עד אחרי השקיעה? ידחו ליום התשיעי? שכן אם החיוב הינו על האבא, והאבא הרי אונן ופטור מכל המצוות (אפשר להמשיך, אם הקבורה סמוך לר”ה שחל ביום ה, ידחו ליום השנים עשר? יש א”כ דוגמא נוספת ל”יש נימול לשנים עשר"! אך המשנה לא מזכירה זאת!)
תשובה:
שלום וברכה
ודאי מלים את הילד ביום השמיני, ואדרבה, נחלקו הדעות גם ביום השמיני גופו האם מלים לפני הקבורה או לאחרי. המהרש"ל סימן ע נקט שמלים לפני הקבורה, ובשו"ת חתם סופר יו"ד שכה מבאר שהסיבה לכך משום שכאשר נולד תינוק נתרפאה המשפחה וזה נוח וטוב למת שימולו את הצאצא הזה שלו לפני קבורתו. ואת ברכת להכניסו יאמר מישהו אחר ולא האב. אמנם הט"ז שמא ו כותב שימולו לאחר הקבורה – ביום השמיני עצמו, כדי שהאב יוכל לברך ברכה זו, ראה ברכי יוסף שם ס"ק ח. המנהג למול לפני הקבורה אפילו במילה שלא בזמנה כמבואר בתשובה מאהבה ח"ב סי' פד וכל שכן במילה בזמנה.
ברכה והצלחה.
