רמ"ח תיבות בקריאת שמע

שאלה:

שלום וברכה.
למדתי בעבר, שהשליח ציבור צריך לכוון ולפטור את הציבור כשאומר: "השם אלוקיכם אמת" בפעם השניה.
ואם ידוע לי שהוא פוטר אותי אני ממשיך הלאה.
ואם לא ידוע לי ואני בספק אז מהרהר,
ואם ידוע לי שהוא לא פוטר אני רשאי לומר (או חייב?) עוד פעם "השם אלוקיכם אמת".
רציתי לדעת מה הוא הסימן והסעיף בהלכה כזו..
ומה דעתם בהלכה הזו? איך לנהוג?

נ.ב
ליתר ביטחון שאלתי לפני כמה ימים אברך ואמר לי את אותם דברים שאני רשמתי פה. אבל ללא הסימן.

תשובה:

לפי דעתי כל שליח ציבור מתכוין שתפילתו תועיל כפי כללי חז"ל, ודי בכך לענין זה.

מקורות:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן סא סעיף ג

בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות וכדי להשלים רמ"ח כנגד איבריו של אדם מסיים שליח צבור ה' אלהיכם אמת, וחוזר ואומר בקול רם ה' אלהיכם אמת. הגה: ובזה כל אדם יוצא הואיל ושומעין מפיו של ש"צ ג' תיבות אלו (ב"י בשם א"ח). ואם היחיד רוצה ג"כ לאמרם עם השליח צבור, אין איסור בדבר (דברי עצמו). ואם הוא קורא ביחיד יכוין בט"ו ווי"ן שבאמת ויציב שעולים צ', והם כנגד ג' שמות ההויה, שכל שם עולה כ"ו וד' אותיותיו הם ל'. הגה: ויש עוד טעם אחר בדבר, דט"ו ווי"ן עולין צ', והקריאה נחשבת א', הרי צ"א כמנין השם בקריאתו ובכתיבתו, והוי כאילו אמר ה' אדנ"י אמת (מהרי"ק שורש מ"ב /ל"א/ ואגור). ויש שכתבו דכל הקורא קריאת שמע ביחיד יאמר: אל מלך נאמן שמע וגו', כי ג' תיבות אלו משלימין המנין של רמ"ח, והוא במקום אמן שיש לענות אחר ברוך הבוחר בעמו ישראל באהבה, וכן נוהגין. ונראה לי מכל מקום כשקורא עם הצבור לא יאמר אמ"נ, רק יאמר אמן אחר הש"צ כשמסיים הברכה, וכן נוהגין ונכון הוא.