שאלה:
האם מותר לברך לאחר ששם את המזוזה?
תשובה:
שלום וברכה
בענין זה נחלקו הדעות:
מדברי הש"ך רפו, כה נראה שאחרי קביעת המחוזזה שוב אי אפשר לברך, כי הברכה היא רק על העשייה ולא עצם היותה. וכן נראה בערוך שלחן רפו כד. וכן יש שכתבו בשם הגר"ש וואזנר.
אולם בשו"ת רעק"א סי' יג כתב שכיון שהיא מצוה נמשכת ניתן לברך עליה גם לאחר קביעתה, וכ"כ בכתב סופר יו"ד קלט, וכ"כ עוד אחרונים רבים, וכן הורה למעשה בשו"ת הר צבי או"ח יח, וכן כתב באגרות משה יו"ד ח"ע קעט, אלא שהורה לכתחילה להסירה לברך ולשוב ולקובעה, וכן הובא בשמש ומגן יו"ד א בשם הגרי"ש אלישיב, וכן נראה עיקר לדינא, וראה יביע אומר ח"ח יו"ד כז שמספק לא יברך, אלא שיוכל לקחת אותה לבדיקה ואז ככשוב קובע אותו יברך עליה.
מה יברך לפי המתירים? יש את המג"א שכותב לברך "לדור בבית שיש בו מזוזה" אבל לכ' לא ראינו ולא שמענו ברכה כזו, וא"כ יברך לקבוע מזוזה וזה תמוה שהרי לא קובע? בפרט אם מדובר בזמן רב אחרי שכבר קבע.
נראה בפוסקים שמברך כרגיל לקבוע מזוזה כי היא מצוה נמשכת, ראה קרבן נתנאל פסחים פ"א סי' י אות ש.
עיינתי בק"נ ואני חושב שאין ראייה למה שהרב כ', הוא רק אומר שמזוזה כמו נר ומעשה הן מצוות נמשכות והיינו שכל זמן שדר חייב במזוזה ואי לא אדליק מדליק וכיו"ב ולכן מברך לקבוע ולא על קביעת, אבל אין ראייה משם שאם שכח לברך יברך את הברכה הזו?
לא הבאתי אותו כמקור לכך שמברך, אלא כמקור לכך שעד כמה מברך לפי כל אותם פוסקים שכן ציינתי, כך יהיה הנוסח, וזה לכאורה אכן מוכח מדבריו שזו הברכה המתאימה.
השאר תגובה